פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
אבן האזל/עבודה זרה/ז
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''צלמי עבודת כוכבים הנמצאים מושלכים בשוקים או בתוך הגרוטאות הרי אלו מותרין ואין צריך לומר שברי צלמיהן, אבל המוצא יד מצורת כוכב או מזל או רגלה או אבר מאיבריה מושלך הרי זה אסור בהנאה הואיל וידע בודאי שזה האבר מן צורת עבודת כוכבים הנעבדת הרי היא באיסורה עד שיודע לו שהעובדי כוכבים עובדיה בטלוה.''' ''' בגמ' ''' בדף מ"א ע"א אמר שמואל ואפי' שברי עכו"ם מותרין. וכתבו התוס' דשמואל דסובר דשברי עכו"ם מותרין אית ליה נמי דעכו"ם שנשתברה מאליה מותרת כרשב"ל ורשב"ל דסבר דעכו"ם שנשתברה מאליה מותרת אית ליה נמי דמצא שברי עכו"ם מותרין ותרווייהו חד טעמא, וממילא לדידן דקיי"ל כר' יוחנן המוצא שברי עכו"ם אסורין, והרי"ף הביא סוגיא דשמואל להלכה ומוכח דשמואל מצי סבר כר' יוחנן דעכו"ם שנשתברה מאליה אסורה ומ"מ המוצא שברי עכו"ם מותרין משום דנשתברה מאליה לא שכיחא ותלינן דעכו"ם שיברה וביטלה וכן כתב רש"י בדף מ"ט ע"ב ד"ה לא דכ"ע. ''' והקשה ''' הר"ן דהא אמרינן לקמן דכ"ע אין עובדין לשברים אלמא דמסקנת הגמ' דעבודת כוכבים שנשתברה מאליה מותרת וכתב הר"ן דהא דאמרינן דאין עובדין לשברים הני מילי בשעיקר עכו"ם קיים, וכתב דיש לחלק בין להיתר דעיקר עכו"ם קיימת ודאי אין עובדין לשברים ובין לאיסור דגם מ"ד אין עובדין לשברים אבל בעיקר עכו"ם קיימת עובדים לשברים, ויש לומר עוד דבעיקר עכו"ם קיימת חושב לתקן ולחבר גם השברים. ''' ובדעת ''' הרמב"ם כתב הר"ן דסובר דר"י פליג אדשמואל וקיי"ל כוותיה, וכמש"כ התוס'. וכן תירץ הכ"מ. ומה שכתב מצא תבנית יד וכו' משום שכיוצא בהם נעבד היינו שודאי היו נעבדים וליכא אלא חד ספיקא, והכ"מ הביא דברי הרמ"ך וכתב ע"ז ובמה שכתבתי לדעת רבינו לא קשה מידי, אבל באמת אחר העיון דברי הרמ"ך הם ברורים ודברי הרמב"ם צריכים ישוב, דהרמ"ך הקשה דהא בגמ' אמרינן והא דקתני שברי צלמים משום דקבעי למתני סיפא מצא תבנית יד וכו', ומוכח דבתבנית יד אפי' בשברי צלמים אסור ולאו דוקא בשברי עכו"ם וכונתו דכמו דלשמואל אסור ה"נ לדידן, וכתב עוד ואי אמרת ה"מ בשעומדין על בסיסן והיינו דשמואל לטעמיה דמוקים מתני' בעומדין על בסיסן ולכן סבר דאפי' בשברי צלמים אסור מ"מ קשה דמאי איריא יד ורגל דהא גם שאר דברים אסורים דהא עכו"ם דנשתברה מאליה סבר דאסור, וכתב עוד דליכא חילוק בין מוצא שבריה לנשתברה מאליה (באמת לא היה צריך להוכיח דכן כתב הרמב"ם להדיא בפ"ח הל' י"א ואולי כדי שלא נפרש דכונתו שם על יד ורגל ודוחק) דהא חזינן לר"י דאפילו שאר שברים אסר מדמקשה לר"ל מהא דמוצא שברי צלמים מותרים הא שברי עכו"ם אסורים ולא מיירי ביד ורגל דהא מדקתני סיפא יד ורגל מכלל דרישא דשרי בשאר שברים מיירי, ע"כ ביאור דברי הרמ"ך, ולפי"ז לא תירץ הכ"מ כלום על השגתו של הרמ"ך. ''' עוד ''' קשה מה שכתב הרמב"ם עד שיודע לו שהעובדי כוכבים עובדיה בטלוה וקשה מאי איריא עובדיה דהא עכו"ם מבטל עכו"ם שלו ושל חבירו. ''' והנה ''' בשה"ג כתב לבאר דברי הרמב"ם ע"פ דבריו בפיהמ"ש, ובאמת לא אסר הרמב"ם אלא בשעומד על בסיסו ופירוש על בסיסו היינו שתחלת עשייתו נעשית צורת יד בלבד או צורת רגל, אבל לשון הרמב"ם כאן בהלכות לא משמע כן כלל, ועוד דבפ"ח כתב להדיא דשברי עכו"ם אסורין וע"כ דלא כשמואל, ודברי הרמב"ם בפירוש המשנה הוא ע"פ הירושלמי דאיתא שם להדיא כן דאמר מעתה אפילו תבנית יד וכו' שנייא היא מפני שכיוצא בהן נעבד והיינו דהע"ז כולה נעשית צורת יד או רגל בלבד והוא דלא כפי' הפ"מ שם ומוכח כן ממה דמייתי אח"כ מקרא דאנשי בית שמש עשו את נרגל ריגליה דיעקב ויוסף, ובזה גופא מחולקים הבבלי והירושלמי דבבלי בסנהדרין בדף ס"ג ע"ב אמר דנרגל היינו תרנגול, עכ"פ מדברי הבבלי דאמר דהוי שברים מוכח דאינו מפרש כהירושלמי. ''' ונראה ''' דכונת הרמב"ם הוא ע"פ דברי הר"ן בהלכות המובא לעיל דאיכא נ"מ בעיקר עכו"ם קיימת גם לאיסורא דאם עיקר קיימת אז גם השברים לא בטלו, וזהו ביאור משנתינו דמצא יד או רגל ולעולם דמיירי בשברי צלמים, ומה שכתב הרמב"ם מן צורת עכו"ם הנעבדת אין הכונה שעבדו אותה אלא שעובדין אותה וע"כ צריך לפרש כן דהא הרמב"ם מפרש כן משנתינו דתנן שכיוצא בהם נעבד וכיון דאינו מפרש שעובדין את השברים דהא כתב להדיא שהצורה נעבדת א"כ מאי דתנן שכיוצא בהם נעבד ע"כ הכונה שעובדים לצורות כאלו, ודין שברי עכו"ם לא תני הכא אלא בפ' ח'. ''' ובזה ''' מבואר מה שכתב הרמב"ם שעכו"ם עובדיה בטלוה והוא משום דסובר דאף דעכו"ם מבטל עכו"ם של חבירו זהו כשמבטל עיקר העכו"ם אבל כשמבטל חלק מן העכו"ם אין זה ביטול של עצם העכו"ם אלא ביטול על חלק זה שלא יהיה לו שייכות עם העכו"ם ולכן בזה לא נימא דעכו"ם שאין עובדיה יוכלו לבטל החלק כיון דאנו אומרים שהעכו"ם יחזרו ויחברו החלק הנשבר לגוף העכו"ם וכמו שביארנו לעיל א"כ אין כאן ביטול על הע"ז ואף דלפי"ז היה לנו לומר כן גם בנוי ומשמשי עכו"ם דלא יועיל ביטול אלא א"כ בשביטלו עכו"ם עובדיה מ"מ י"ל דלא דמי דנוי ומשמשים יש להם דין בעצמם שהם חשובים נוי או משמשים וזה אסרה התורה ולכן יש להם ביטול מכל עכו"ם שהוא כמו דיש ביטול לעיקר העכו"ם אבל חלק מהעכו"ם שאין להם שם אחר אלא חלק מהעכו"ם ומה שאסור כשנפרד הוא משום דאמרינן דלא נתבטל דעומדין לחברן ולכן דוקא כשעכו"ם עובדיה בטלוה מותר. ''' ומה ''' שכתבנו בטעמא דעכו"ם קיימת משום דעומד לחברה אף דלענין דין אם צריך לבטל כל קיסם וקיסם תליא אם הדיוט יכול להחזירה כדאיתא בגמ' דף מ"ט וכ"כ הרמב"ם בפ"ח הי"א עיי"ש. אבל הכא דעכו"ם קיימת נראה דאף דהדיוט אינו יכול להחזירה כל היכי דיכול להחזירה ע"י אומן צריך ביטול, דהתם דאין גוף העכו"ם קיים לכן דוקא בהדיוט יכול להחזירה חשיבי כע"ז שלימה אבל אם אין הדיוט יכול להחזירה לא חשיבא לע"ז שלימה ומה דעכו"ם שנשתברה אסורה הוא משום דחסר גדר ביטול וכיון דביטול מקצתה כבר נתבטלה כולה משום דאינו עומד לחברה אבל אם גוף העכו"ם קיימת אלא שנתלש אבר מאבריה אז גריר האי אבר אחר גוף הע"ז ואפי' אין הדיוט יכול להחזירה יחזירה ע"י אומן ולכן בעינן דוקא שהעכו"ם עובדיה יבטלו את השבר אבל בלא זה עומד שיחזירו אותה ע"י אומן. ''' ועכשיו ''' מיושב דמה שכתב בפ"ח דמוצא שברי עכו"ם אסורים הוא דין אחר והיינו במצא שברי עכו"ם שנשתברה כולה. דלפימש"כ הכ"מ א"כ מה שכתב בפ"ח הוא דין זה שכתב כאן ולא חידש שם אלא הטעם והי' לו לכתוב כמו שביארנו אבל לדברינו מיושב.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם