עריכת הדף "
אבן האזל/מחוסרי כפרה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''הקדים מתן שמן למתן דם ימלא הלוג שמן ויחזור ויתן השמן אחר הדם, הקדים מתן שמן על הבהונות למתן שבע ימלא הלוג ויחזור ויתן על הבהונות אחר מתן שבע שנאמר זאת תהיה תורת המצורע שתהיה כל תורתו על הסדר.''' ''' שנאמר ''' זאת תהיה, הלח"מ הקשה דהא במנחות דף ה' דשו"ט אי יש מחוסר זמן לבו ביום וקאמר ר"ש מהא דהקדים מתן שמן למתן דם דמשמע דיש מחוסר זמן לבו ביום ודחי לה דשאני הכא דכתי' זאת תהי' תורת המצורע, ותו מקשה בגמ' מהא דהקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחר ממרס בדמו אלא תעובר צורתה ותצא לבית השרפה ואי אמרת אין מחוסר זמן לבו ביום אמאי לא יהא אחר ממרס בדמו, דבשחיטה הא ל"ש עכובא מקרא דתהי' דשחיטה לאו עבודה היא, ויליף מזה דיש מחוסר זמן לבו ביום, וכיון דלמסקנא יש מחו"ז לבו ביום למה צריך לזאת תהיה, ומש"כ הלח"מ משום דאיכא קרא מפורש לכן כתבו הרמב"ם אבל באמת אינו מיושב דהא פסול דמחוסר זמן הוא פסול בכל הקרבנות ולמה לי' להביא קרא דתהי' דכתי' גבי מצורע. ''' ונראה ''' עפ"י דברי התוס' בזבחים דף ה' ד"ה עולתה שהקשו בהא דתנן האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה, עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה ומשמע דהיא עצמה יכולה להביא חטאתה אחר עולתה, ובפסחים בפרק תמיד נשחט אמרי' זה בנין אב שכל חטאות קודמות לעולות, ואפי' דיעבד דרק במצורע אמרי' שם שאני עולת מצורע דרחמנא אמר והעלה שהעלה כבר ותי' שם רבינו חיים דה"ה דבעלמא כשר דיעבד ומה דצריך קרא במצורע משום דכתי' בי' תהיה, ורבינו ברוך תי' דחטאת ועולה של יולדת נלמד מחטאת ועולה של מצורע, ובלא קרא הייתי פוסלו מטעם דיש מחוסר זמן לבו ביום, וכדחזינן במנחות דהקדים חטאתו לאשמו לא יהא אחד ממרס בדמו אלא תצא לבית השריפה, ולאו משום קרא דתהי' דשחיטה לאו עבודה אלא משום דהוא מחו"ז עכ"ד, והקשה הקרן אורה דמנ"ל דליהוי מחוסר זמן בשינה סדר קרבנות היכי דליכא עכובא, דעד כאן לא אמרינן גבי חטאת מצורע דהוי מחו"ז אלא משום דכל עבודותיו פסולות אם הקדימו לאשם וכדנפקא לי' מתהי' ולהכי אף בשחיטה איברא דלא קאי קרא דתהי' עלי' דשחיטה לאו עבודה היא מ"מ פסול דהוי מחוסר זמן, אבל בקדימת קרבנות היכי דליכא עכובא הנ"ל דהא פסח ששחטו קודם התמיד לא מיפסל, אלא שהקשה בעצמו מהקדים מתן שמן למתן דם דהוי מחו"ז ואף דאכתי לא הוי ידע קרא דתהי' לעכובא, ומוכח דגם אם נאמרה קדימה למצוה כבר הוי מחוסר זמן. ''' ונראה ''' דיש לומר דאפילו אם נימא דסדר קרבנות אינו מועיל שיהי' בשביל זה מחוסר זמן כיון שאין הסדר לעכובא היינו רק בשני קרבנות כגון חטאת ואשם, אבל בהקדים מתן שבע למתן בהונות אפשר דמעכב משום דהוא סדר בהזאה והוי משנה בעצם ההזאה כיון דסדר הזאות הוא שיזה מתן שבע ואח"כ יתן על הבהונות א"כ בזה שמשנה ומקדים על הבהונות מקלקל את ההזאה, ואין זה מטעם מחוסר זמן, וקושית הגמ' לא הי' אלא מהקדים מתן שמן למתן דם כיון דהם ב' קרבנות דדם הוא מהאשם ושמן הוא מהלוג דהוי גדר מנחה, ולפ"ז י"ל עפ"מ דאמרינן במנחות דף י' על דם האשם על מקום דם האשם וכו' אי כתב רחמנא על דם האשם הו"א איתא אין נתקנח לא כתב רחמנא על מקום, ואי כתב רחמנא על מקום הו"א דוקא נתקנח אבל איתי' אימא הוי חציצה קמ"ל, ומוכח מד' הגמ' דעל מקום דם האשם אינו רק קביעות מקום ליתן, וכמו ושחט את החטאת במקום העולה, דהתם אינו רק קביעות מקום דהא לא מיירי בחטאת ששוחט אחר עולה, דכל חטאות קודמות לעולה, ולכן הוא רק קביעת מקום בשביל שעולה נאמרה מקודם בקרא אבל על מקום דם האשם היינו על הדם, ורק דאשמעינן דאפילו נתקנח נמי כיון שהיה בזה המקום דם האשם, ואם כן אם נתן השמן קודם מתן דם אינו מקום דם האשם, וסבר הגמ' דמ"מ אי נימא אין מחו"ז לבו ביום שפיר אפשר דמיקרי מקום דם האשם כיון דאח"כ יתנו דם האשם, ובזה הוא דתליא בדין יש מחו"ז לבו ביום, [ועי' בשטמ"ק מש"כ בשם רגמ"ה וז"ל לימא כיון דההוא יומא הוה קאי למחזי שיכול לחזור וליתן כאילו הוי האי שעתא דמי עכ"ל, והיינו דכיון דדין אין מחו"ז לבו ביום מועיל לומר דהוי כאילו הוי האי שעתא מועיל זה גם לגבי מקום דם האשם]. ''' והנה ''' קשה במה דתניא הקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחד ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה דמסיק ר"פ דהוי מחוסר זמן דהא פסק הרמב"ם בפ"י מהל' נזירות הל' ח' דאשם אינו מעכב, ואיברא דעל ר"פ לעצמו לא קשה דאיהו סבר בערכין דף כ"א דאשם מעכב אבל הרמב"ם שפסק כן בהלכה ג' קשה. ''' עוד ''' קשה דאמאי טעון עבור צורה כיון דמחוסר זמן הוי פסול בתחילת שחיטה אמאי לא הוי פסולו בגופו וישרף מיד, והנה בהא דתניא כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו פרש"י בפסחים דף ע"ג בבעלים שמתו או נטמאו אחר זריקה, והקשו בתוס' דבגמ' מוקי לה קודם זריקה דקתני בעלים דומיא דדם, ועפ"ז הקשו דהיכי קתני שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידם או שנטמאו בחול ישרף מיד והא בדם ובבעלים בעינן עבור צורה, ותירצו דמיירי קודם שחיטה דהוי פסולו בגופו, ובאמת הוא פשוט דמשכו הוא ע"כ לפני שחיטה, וחידושם דגם או שנטמאו דקתני מיירי קודם שחיטה, ועכ"פ לפני שחיטה הוי פסולו בגופו אף שהפסול הוא משום בעלים, וא"כ אמאי מחוסר זמן לא הוי פסולו בגופו, והנה באמת היא קושית התוס' בזבחים דף ק"ג ע"ב וכתבו לתרץ דפסולו בגופו לא הוי אלא כמו פיגול וטריפה ונבלה אבל הקדמה לא, אך אין דבריהם מבוארים דלמה לא יהי' הקדמה בכלל כל שפסולו בגופו. ''' ונראה ''' דיש לומר דבאמת כיון דאשם אינו מעכב אי אפשר לומר דיהי' החטאת מחוסר זמן בשביל שלא נקרב האשם, ור"פ לשיטתו דסבר דאשם מעכב לכן ס"ל באמת דהקדים חטאתו לאשמו הוי מחוסר זמן אבל לדידן דאינו מעכב ע"כ החסרון הוא בשביל האשם שיהי' קרב לפני החטאת ולא אחר החטאת, וא"א לומר דהוא משום דהחטאת יהי' מחו"ז, וע"כ דהוא משום קרא דתהיה דמעכב סדר הקרבנות ואף דשחיטה לאו עבודה היא, אבל כ"ז אם באנו לפסול החטאת מטעם עצמו שהקדימו לאשם ע"ז אמרי' דלא מיפסל משום תהי' וכמש"כ רש"י שם דתהיה דכתב הוא לעיכובא דוקא על עבודות ולא בשחיטה כיון דשחיטה לאו עבודה היא, אבל אם אנו באין לפסול את האשם שנעשה אחר החטאת וגבי חטאת כתיב ועשה את החטאת וכל הד' עבודות הם עשי' דחטאת כדמוכח ריש זבחים, ולכן מצד החטאת אין עיכוב אף דכתוב ועשה כיון דשחיטה לאו עבודה היא ואין פסול דהקדמה, אבל אשם צריך להיות קודם כל עשיות דחטאת. ''' ומה ''' דר"פ אינו מפרש כן וקאמר דהפסול משום מחו"ז ולפמש"כ הא שפיר אפשר לומר דאין הפסול משום החטאת ורק דהאשם הוא דנפסל שצריך להיות לפני שחיטת החטאת יש לומר דלא שייך לפרש קרא דתהי' לעכובא על האשם שלא יהי' קרב אחר החטאת אלא אם החטאת כשר קודם לאשם ע"ז נוכל לומר דהקפידא הוא באשם, אבל אם החטאת פסול קודם האשם א"כ ליכא תו למימר דיש ג"כ פסול באשם שלא יהי' קרב אחר החטאת, דהרי החטאת לא יוכל להיות קרב לפני האשם, וא"כ ממילא אי אפשר להיות אשם אחר החטאת, ואף דאיכא נ"מ לענין אם נשחט החטאת דמטעם חטאת קודם לאשם לא נפסל דשחיטה לאו עבודה, מ"מ כיון דבעיקר סדר הקרבנות לא שייך לפרש כן אין אנו מפרשים דגם ע"ז קאי תהי' אבל אם אשם אינו מעכב אנו מפרשין דתהי' קאי גם ע"ז שהאשם לא יהי' קרב אחר החטאת. ''' והנה ''' לפמש"כ דהחסרון הוא בשביל סדר הקרבנות והחסרון הוא בהקרבת האשם מיושב שפיר הא דבעי עבור צורה, אבל לר"פ דהפסול הוא משום מחוסר זמן יקשה אמאי תעובר צורתו, אך זה טעות דלהדיא כתב הרמב"ם דמחוסר זמן בבעלים טעון עבור צורה. ''' ובדרך ''' אחר נראה לומר לפ"מ דנימא דמשום סדר קרבנות לא הוי מחוסר זמן ואפי' לר"פ דאשם מעכב, וטעמא דכיון דכן הוא עיקר הדין דשחיטה ליכא עכובא דתהי' ואפשר לשחוט קודם האשם לא דמי למחוסר זמן, דבמחו"ז דמחוסר כפורים קודם שהגיע זמנו אכתי אינו בר קרבן כלל, ואפי' לשחיטה אינו ראוי, אבל הכא הוא כבר בר קרבן ורק דזריקת החטאת צריך להיות אחר האשם, אבל שחיטת החטאת למה יהי' מחוסר זמן שלא לשחוט קודם האשם כיון דמעיקר דינא ליכא עיכובא, אלא דהכא אין החסרון משום שחיטת החטאת אלא משום דם החטאת והיינו דכיון דכשנשחט אין הדם ראוי לזריקה הו"ל דחוי מעיקרא, אלא דזה גופא תליא אי יש מחוסר זמן לבו ביום, דאי אין מחוסר זמן לבו ביום לא הוי דחוי כדמוכח בזבחים דף י"ב ולכן ר"פ סבר דחוי מעיקרא הוי דיחוי כדמוכח שם בזבחים דף י"ב ולכן ר"פ סבר דחוי מעיקרא הוי דיחוי כדמוכח שם בזבחים דשו"ט בזה התם, [ואיברא דאפשר דהוא אליבא דר' יוחנן אבל עכ"פ אפשר לומר ברוחא דסוגיא זו אזיל אי דחוי מעיקרא הוי דיחוי], ולכן הוי סבר שפיר דהפסול הוא משום חטאת ועכשיו מיושב מה דטעון עבור צורה כיון דהפסול הוא בדם ולא בשחיטה, אבל לדידן דקיי"ל דחוי מעיקרא לא הוי דיחוי א"כ ע"כ אי אפשר לומר דהפסול הוא משום חטאת וע"כ דהפסול הוא משום דלא יוכל להקריב האשם ובזה לא מהני סברא דשחיטה לאו עבודה היא וכמו שבארנו וא"כ נוכל שפיר לומר דעכובא הוא משום תהיה, ולכן אין צריך לחדש סברא דגבי הקדים מתן שמן הוא משום דחסר דין מקום דם האשם וגבי הקדים מתן שבע נאמר דסדר הזאה מעכב דאפשר בפשיטות משום תהי'. ''' ויש ''' לומר בזה ע"פ מש"כ התוס' דלגבי דין דחוי מעיקרא לגבי הפרשה ולגבי דין ראוי לפתח אוה"מ לא אמרינן מחוסר זמן לבו ביום ורק לגבי שחיטה, והיינו דכיון דעכ"פ הקרבן אכתי אינו ראוי והמחוסר זמן הוא בדין הכשר הוי מחוסר זמן לבו ביום, א"כ יש לומר דמחוסר זמן דמקום דם האשם אינו בהכשר ודמי להני, ולכן באמת מדחה ר"פ מקרא דתהי' ורב ששת בעי לאוכוחי דאפי' בכה"ג אמרינן יש מחוסר זמן לבו ביום. ''' אלא ''' דבעיקר מה שהקשיתי כיון דאשם אינו מעכב איך הוי מחוסר זמן, יש לומר דדוקא היכי דליכא אשם לא הוי חטאת מחוסר זמן אבל אם הקדיש אשם ועומד להקרב הוי מחוסר זמן, וזה ע"כ צריך לומר למה שכתבתי דלר"פ הוי הדם דחוי דיהי' קשה דא"כ דאשם אינו מעכב איך הוי הדם דחוי, וע"כ דאיכא נ"מ בין נמצא האשם דאסור להקריב את החטאת קודם ובין ליכא אשם, וא"כ גם לענין מחוסר זמן יש לומר כן, אלא דמ"מ יש לחלק בין דין דחוי שבדם דכיון דאין להקריבו כבר הוי דחוי, לדין מחוסר זמן דצריך להיות דוקא אם אינו ראוי להקריבו. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף