עריכת הדף "
אבן האזל/בית הבחירה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''גובה כל קרן וקרן חמשה טפחים. ורבוע כל קרן אמה על אמה וארבע הקרנות חלולות היו מתוכן, וגובה מקום המערכה י"ח טפחים, נמצא חצי גובה המזבח כ"ט טפחים מסוף הסובב ולמטה.''' ''' השגת ''' הראב"ד וגובה מקום המערכה, א"א לא ידעתי מהו גובה המערכה אם אמר על התפוח שבאמצע המזבח והלא הוא שאומר למטה (כונתו בפ"ב מהל' תמידין ומוספין) שהתפוח ההוא אינו אלא הדשן המונח שם, ועוד התפוח אינו מקום המערכה, אבל הנוסחא המדוייקת ורוחב מקום המערכה שמנה עשר טפחים, ושני הטפחים הם שפחתו משתי הקרנות ברחבן, ואולי יש לומר שאותן שני טפחים היו פגימה שהקרנות היו כנוסים מדופן המזבח שני טפחים ז"ט מכאן וז"ט מכאן, אחר כל זה התבוננתי מדבריו שהוא קורא מן המזבח ולמעלה מקום מערכה, וזהו שכתב וגובה מקום מערכה י"ח טפחים שהם שלש אמות, ולמעלה במזבח של משה כתב כמו כן בזה הלשון כי בלשון אחרת ידבר אל העם הזה ומשנה לשון חכמינו. ''' דברי ''' הראב"ד כאן תמוהים כמו שתמה הכ"מ דהיאך עלה על דעתו לגרוס בדברי הרמב"ם ורוחב מקום המערכה י"ח טפחים, דהא כבר כתב למעלה דמקום המערכה הוא כ"ד אמות וד' טפחים, והראב"ד בעצמו בהשגה הקודמת חקר למצוא דרך שלא יהי' יותר מכ"ד אמות ששנינו במשנה והוא תימה גדולה. ''' והנה ''' הגאון ר' יעקב עמדין בחדושיו שנדפסו בסוף הרמב"ם הרעיש על הכ"מ שלא עמד על כונת הראב"ד ותוכן דבריו דהראב"ד לשיטתו דסובר בפ"ב מה' תמידין ומוספין שהתפוח הוא בבנין וגבוה אמה ורחבו כ"ב אמה, וכיון שמקום המערכה הוא כ"ד אמות וד"ט נשארו ב' אמות וד' טפחים וביחד ט"ז טפחים וב"ט הם שפחתו משתי הקרנות ברחבן, ודבריו תמוהים שמלבד שעיקר הך מילתא שהתפוח הוא בבנין הא כתב כאן הראב"ד גופי' שהתפוח אינו אלא הדשן המונח שם וא"כ לא יצא מכלל מקום המערכה שבשעה שאין דשן מקטירין שם, ומלבד זה איך אפשר שהרמב"ם יכתוב י"ח טפחים ויצרף ב' טפחים מה שחסר מב' הקרנות ברחבן דהא הרמב"ם סובר להדיא שהקרנות ברחבן הם אמה בת ו' והוא מוכרח לזה כיון דסובר דאמת יסוד בכניסה היא באמה בת ה', ואם הקרנות היו ברחבן ג"כ באמה בת ו' נמצא עודף אמה והי' מקום המערכה כ"ה אמה דלא כמתני' ודלא כדכתיב בקרא, וא"כ איך אפשר שהראב"ד יפרש ד' הרמב"ם מה שא"א לשיטתו. ''' ונראה ''' לבאר ד' הראב"ד באופן שיש לחקור בדין מקום המערכה דחשבינן לה בין המזבח שעשה משה בין המזבח של בית המקדש חוץ מאמה ממקום הקרנות, וחוץ מאמה מקום הלוך רגלי הכהנים אם זהו לעכובא, דבמקום הלוך רגלי הכהנים אסור להקטיר דאין זה מקום המערכה, או דמה דחשבינן מקום המערכה חוץ ממקום הילוך רגלי הכהנים, היינו כיון דרוב פעמים אין מקטירין שם חושבין עיקר מקום המערכה חוץ ממקום הלוך רגלי הכהנים, ונראה דהראב"ד סובר דאם דחוק המקום מותר לעשות מקום המערכה גם במקום הלוך רגלי הכהנים, ומה דאמרינן בדף ס"ב דמקום המערכה במזבח שעשה משה הוא אמה על אמה הוא עיקר מקום המערכה, ולכן מחלק הראב"ד דאף דבהל' ז' כתב הרמב"ם דמקום המערכה כ"ד אמות וד' טפחים, וזהו חוץ ממקום קרנות וחוץ ממקום הלוך הכהנים זהו דוקא במזבח של בית המקדש דכיון דהוא גדול אין מציאות שיצטרכו להקטיר גם במקום הלוך רגלי הכהנים, אבל במזבח שעשה משה כיון דעיקר מקום המערכה הוא רק אמה על אמה ומשכחת לה בימים שיש הרבה להקטיר כמו בימי החג וכה"ג שלא יספיק אמה על אמה, ואז מותר להרחיב מקום המערכה לשעה אפי' במקום הלוך רגלי הכהנים, והכהנים שצריכים להפך בעצי המערכה ובאברי ההקטרה ילכו בין הקרנות, וזהו שכתב הרמב"ם דמקום המערכה רחבו י"ח טפחים והוא ממזבח שעשה משה, דממזבח של בית המקדש כבר כתב למעלה שרחבו כ"ד אמות וד' טפחים, והשמיענו בזה דאף דעיקר מקום המערכה הוא אמה על אמה, מ"מ בעת הצורך מותר להקטיר גם במקום הלוך רגלי הכהנים וביחד הם שלש אמות שהן י"ח טפחים. ''' וכתב ''' אח"כ ושני הטפחים שפחתו משתי הקרנות ברחבן, ותיבת "הם" ט"ס, והיינו דלשיטת הרמב"ם דהקרנות הם באמה בת ו' מדוייק מה שכתב י"ח טפחים, אבל הראב"ד בעצמו סובר כפירש"י דהקרנות ברחבן הם ג"כ באמה בת ה' ואמת היסוד בכניסה היא בבת ו' אף שלא השיגו בזה למעלה, אבל כן מוכח כאן ולזה הוסיף דלשיטתו בעצמו נוסף עוד ב' טפחים שפחתו משני הקרנות ברחבן, אח"כ כתב ואולי י"ל שאותן שני טפחים היו פגימה וזהו עפ"מ שכתב בהשגה הקודמת דאולי הארבעה טפחים הם כניסת הקרנות, ולפי"ז לא שיתוספו ב"ט אלא שאדרבא יופחתו ב"ט, אלא שזה כתב רק לשיטתו אבל לשיטת הרמב"ם ודאי מדויק החשבון י"ח טפחים וכנ"ל, וכל זה לפי"מ שחשב הראב"ד בתחלה, אבל מסקנת דבריו היא שהגירסא הנכונה היא וגובה מקום המערכה והיא מן הסובב ולמעלה, והשיג עליו במה שלמעלה במזבח שעשה משה כתב אמות וכאן כתב טפחים, וכבר יישב זה הכ"מ, משום דיש חילוק במזבח של ביהמ"ק דיש מהן של ה' ט' ויש מהן של ו' ט', אבל הראב"ד מוכח דסובר דגם מזבח שעשה משה אמה של קרנות הם באמה בת ה' וכנ"ל ולכן שפיר השיג.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף