עריכת הדף "
אבודרהם/שמיני עצרת
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==שחרית שמיני עצרת== '''שחרית''' נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת. ומוסיפין בסוף יושב בסתר עליון למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג וגו'. ומתפללין כמו בערבית וחוזר ש"צ התפלה וגומרין את ההלל ואומ' ש"צ קדיש תתקבל. {{עוגןד|ומוציא שני ספרים|'''ומוציא''' שני ספרים}} באחד קורין חמשה בפרשת ראה אנכי מן כל הבכור עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן עשר תעשר. ובשני קורא המפטיר בקרבנות המוספין שבפר' פנחס מן וביום השמיני עצרת עד סוף הסדר. ומפטיר במלכים ויהי ככלות שלמה עד ולישראל עמו. והטעם להפטרה זו מפני שכתו' בה ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וגו'. ומחזיר הספרים למקומן ואומר קדיש עד לעילא. ומכריז ש"צ לקהל לומר משיב הרוח ומוריד הגשם ומתפללין תפלת מוסף. {{עוגןד|ליל תשיעי מתפללין|'''ליל''' תשיעי מתפללין}} כמו בלל שמיני. ומקדשין ואומרים זמן. ולמחר מתפללין כמו ביום שלפניו ומוציאין ג' ספרים וקורין באחד חמשה פרשת וזאת הברכה. קורא עם הארבעה עד ואתה על במותימו תדרוך וחוזר וקורא עם החמישי שהוא המסיים מתחלת וזאת הברכה עד לעיני כל ישראל. והטעם לפרשה זו על שם ששלמה המלך ברך את ישראל בשמיני של חג שנא' ויברך את כל קהל ישראל וגומ' לכך קורין בתשיעי ספק שמיני הברכה שברך משה את ישראל. ובשני קורא מתחיל בראשית עד אשר ברא אלרים לעשות. ובשלישי קורא המפטיר כמו אתמול. ומפטיר בתחלת יהושע ויהי אחרי מות משה עד כי עמך ה' אלקיך בכל אשר תלך. {{עוגןד|ונקרא יום זה|'''ונקרא''' יום זה}} יום שמחת תורה לפי שמסיימן בו התורה וראוי לשמוח בסיומה. והטעם שמחתילין מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומ' כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרות עוד. או הטעם כמו שזכינו בסיומה כך נזכה בהתחלתה. {{עוגןד|ומרבים בפיוטים כמו|'''ומרבים''' בפיוטים כמו}} אשר בגלל אבות. וכת' רב עמרם ולאחר שמפטירין מברכין בא"י אמ"ה אשר בגלל אבות וחותם בו בא"י נותן התורה. וכן כת' רבינו סעדיה. ואינו נכון לומ' ברכה באשר בגלל תחלה וסוף מאחר שלא הוזכרה בתלמוד ואין לקבוע ברכה אלא מה שקבעו רז"ל וכן הוא המנהג וכן כת' אבן הירחי. {{עוגןד|ויש מקומות שנוהגין|'''ויש''' מקומות שנוהגין}} המסיים והמתחיל לעשות משתה ושמחה ויום טוב לסיומה של תורה וקוראין לכל קרוביהם וחביריהם. {{עוגןד|ובמוצאי יום טוב|'''ובמוצאי''' יום טוב}} מבדילין בתפלה וכן על הכוס כמו שמבדילין במוצאי שבת אלא שאין אומ' אליהו הנביא. וגם אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים. {{עוגןד|ואם חל אחד|'''ואם''' חל אחד}} מן המועדים במוצאי שבת מוסיף באתה בחרתנו כשיגיע עד ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת '''ותודיענו''' . התחיל בלשון דעה על שם שתקנו תפלה זו במקום ברכת דעה ועל שם שפורשין מן השבת שנאמ' בו ואת שבת קדשך הודעת. משפטי צדקך על שם שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך ובשבת מתפללין שבע ברכות ולכן אמר משפטי צדקך במוצאי שבת כלו' היום הללנוך בז' ברכו' שהן משפטי צדקך. ותלמדנו לעשות חוקי רצונך כלומ' בזמן מתן תורה והוא על שם למדני חוקיך ואמ' רצונך על שם למדני לעשות רצונך וגו'. ותתן לנו ה' אלקינו באהבה משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים פסוק הוא שנאמ' ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים וכתי' ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך. והנחילנו זמני ששון לא נקרא י"ט זמן אלא מדברי רז"ל או מתרגום מועד זמנא. זמני ששון ומועדי קדש וחגי נדבה על שם לששון ולשמחה ולמועדים טובים וכתי' למועדים ולחגים. ואיפשר שהזכיר ג' לשונות אלו כנגד ג' דברים שנצטוו ישראל בעלותם והם ראיה חגיגה ושמחה, זמני ששון כנגד שלמי שמחה ומועדי קדש כנגד עולת ראיה שהיא כלה לגבוה וחגי נדבה כנגד שלמי חגיגה. ותורישנו קדושת שבת אמר לשון קדושה על שם ואת שבת קדשך הודעת להם והיא ירושה לנו שנא' לדורותם. וכבוד מועד וחגיגת הרגל שקרבן חגיגה היו מביאים ברגל בזמן שבית המקדש קיים שנא' וזבחת שלמי' ואכלת שם ושמחת שאין שמחה אלא בבשר. וכתי' ושמחת בחגך. וסימן לותודיענו למנ"י ממסך. למוד מתנה נחלה ירושה, למוד ותלמדנו, מתנה ותתן לנו, נחלה ותנחילנו, ירושה ותורישנו. {{עוגןד|ואבן הירחי תקן|'''ואבן''' הירחי תקן}} להוסיף כאן ותבדילנו ה' אלקינו מן העמים אשר על פני האדמה כי אתה הבדלת בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכו' והן שבע הבדלות וישר בעיני כי למה אין אומר בכאן שבע הבדלות כמו שאומר בהבדלה ביום טוב שחל להיות במוצאי שבת כמו שכתבנו בסדר לילי הפסח. ולכך צריך לאומרו גם כן בכאן. ואומר ותתן לנו ה' אלקינו באהבה מועדים לשמחה וכו'. וגומר התפלה. ואחר כך מבדיל ש"צ בבית הכנסת והסימן יקנה"ז. ובסדר ליל הפסח ביארנוהו היטב. {{מרכז|'''תם תם תם'''{{ש}}'''נשלם סדר תפלות כל השנה שבח לשוכן מעונה'''}} {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:אבודרהם]] [[קטגוריה:שמיני עצרת]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף