עמר נקא/דברים/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־07:53, 25 ביולי 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאת דפים אוטומטית - גירסא ראשונית פורסמה תחת רשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא' + התאמה ע"י חברי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס
תרגום יונתן


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png יט

יח

הנה עד שקר העד כל מקום שנאמ' עד בשנים הכתוב מדבר ודרשו היטב ע"פ המזימין וכו' קשה למה סרס המקרא שפירש והנה עד שקר קודם שיפרש ודרשו הקודם לו בפסוק ועוד קשה למה הוצרך רש"י לכתוב פעם שנית כל מקום שנאמ' בו וכו' הלא כבר כתב דבר זה למעלה. וי"ל שפי' למעלה שצריכין להעיד מעומד מטעמא דלפני ה' שיהא בעיניהם כאלו עומדין לפני ה'. ואעפ"י שהשופטים בימים ההם שאינם הגונים צריכין לנהוג בהן כבוד ויפתח בדורו כשמואל בדורו. ופי' לך שהעניין מדבר בעדים כי המקרא שאמ' אשר להם הריב בבעלי הדין גלי אהאי קרא דועמדו שני האנשים שבעדים הכתוב מדבר ויקשה לך א"כ דבעדים הכתו' מדבר איך אמרו הנה עד שקר העד דמשמע לשון יחיד לכך אמר רש"י כמתנצל כל מקום שנאמ' עד בשנים הכתו' מדבר כלומר אל יקשה לך אם לא כתב עדים שהרי כבר אמרתי לך כל מקום שנאמר עד בשנים הכתוב מדבר ואח"כ חזר לפרש שאר מקראות על הסדר ופי' ודרשו השופטים היטב וכו':

יט

כאשר זמם ולא כאשר עשה מכאן אמרו הרגו אין נהרגין. מצאתי כתוב מה טעם הרגו אין נהרגין כדי שלא להוציא לעז על הדיינין כי יאמרו עליהם שלא דנו דין אמת לאמתו. עוד טעם אחר שאם היו נהרגין נמצא שאין לדבר סוף שיהיו קרובי הנהרג מביאין עדים אחרים להרוג המזימין וכן קרובי הנהרגין וכן עד סוף העולם. עוד טעה אחר משום דכתי' כי לא אצדיק רשע ואם לא היה הנדון חייב אותה מיתה לא היו מסכימין מן השמים בהריגתן כי אלהים נצב בעדת אל וכדאמרי' בעלמא כי יפול הנופל ראוי ליפול היה וכו' וכן העדים שגרמו הריגתו לא ינקו גם הם מדיו שמים: כי תצא למלחמה סמך פרשה זו לכאן וכו' ד"א שאם עשית משפט וכו' קשה למה הוקשה לו הסמיכות הזה וי"ל משום דכתיבי בפר' כי תצא הרבה דברים השייכים לעניין כגון פרשת בן סורר ומורה ופרשת נערה מאורשה ודומיהן והיה ראוי לסומכן לפרש' של מעלה לכך הוקשה לו למה הפסיק ביניהן לכתוב פרשה זו שאין בה עסק לדיינין דבשלמא פרשת עגלה ערופה כתי' בה ויצאו זקניך ושופטיך ולכך סמכה. ומה שאמר שאין מחוסר אבר יוצא למלחמה היינו דוקא במלחמת הרשות שבה מדברת פרשה זו אבל במלחמת מצוה גמירי דהכל יוצאין אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה. וקשה מאי ד"א וי"ל דלפי פי' ראשון לא נתישב סמיכות אלא לפסוק שלמעלה בלבד אבל לא לעניין הפרשה לכך פי' ד"א שהסמיכות דבק לכל עניין הפרשיות שלמעלה לענוי הדין שאם עשית משפט וצדק וכו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.