מחצית השקל/אורח חיים/תרה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מחצית השקל ‏ אורח חיים תרה

(ב) (ס"ק ב) ב' תרנגולים. כלומר תרנגול ותרנגולת. והיינו תרנגולת בשביל האשה ותרנגול שמא יהיה העובר זכר:

אפילו בשני גופי'. ר"ל לא מבעי' מעוברת דדי לאם ולולדה בא' דהוי כגוף אחד דעובר ירך אמו. אלא אפילו בשני גופים נפרדים די בכפרה א':

וכ"ה בספי"ב דמנחות דתנן שנים מתנדבים בשותפות עולה ושלמים ועוף אפילו פרדה אחת עכ"ל ואע"ג דהיינו דוקא לקרבן נדבה. אבל חובה אין שנים מביאים בשותפות. וכן הקשה בס' א"ר. וצ"ל דהמ"א מדמה הא דהכא לקרבן נדבה. דהיכי מצינו שנתחייבנו בכפרות הללו והא אינו אלא מנהג בעלמא ורבים קוראים תגר על המנהג ואע"ג דע"כ דעת הנוהגים לשחוט הכפרות שיהיה להם כפרה בזה. מ"מ הוי כעולת נדבה שג"כ מכפרת על עשה אפי' מקבע' כדאי' בזבחים דף וי"ו ואפ"ה באה בשותפות ובוודאי כפרת התרנגולים לא הוי יותר מקרבן עולה:

והאר"י לקח ג' ר"ל למעוברת שני תרנגולות. שמא הולד נקבה וצריך א' לאם וא' לולד. דס"ל דאין שנים יוצאים בכפרה א' אפילו האם עם עובר' ותרנגול א' שמא הולד יהיה זכר:

(ג) (ס"ק ג) בתרנגולים כו' מ"מ כו' כדאי' פ"ק דע"ז אלא אם יזדמן כו' ב"ח. וז"ל הב"ח וודאי יש לחוש קצת לדרכי האמורי כשמחזיר ושואל אחר תרנגול לבן למי ואולי אף מהרי"ל (שמדבריו הועתק דברי רמ"א) לא נטל לבן אלא כשלא הוצרך לשאול אחריו כגון שמכרו לו תרנגול לבן או שקנה תרנגול לבן בין התרנגולים וכדאי' פ"ק דע"ז (ר"ל דתנן דף י"ג ע"ב דאין מוכרים לגוי תרנגול לבן מפני שדרכן להקריבן לע"ז. וכיון שהגוי מצווה על ע"ז עובר ישראל על לפני עור אם מכר לו דבר הראוי לתקרובת ע"ז. ר' יודא אומר מותר למכור לו לבן בין התרנגולים. ופירש"י כיון דשקיל גוי מיני אחריני דלאו לבנים לאו לע"ז בעי להו) אבל לדקדק ולשאול אחריו ולקנותו בדמים יקרים נראה מדרכי האמורי עכ"ל. מסוף דבריו נראה דוקא לקנותו בדמים יקרים אסור אבל מתחלת דבריו משמע דאפי' לשאול אחריו אסור. וצ"ל מ"ש ולקנותו בדמים יקרים נקט המנהג הגרוע שהיה בימיו שהיו מחזירים אחריו וקונים אותו בדמים יקרים כמ"ש שם ע"ש. והא דבין תרנגולים מותר מבואר שם דף י"ד דוקא בשואל הגוי סתם תרנגול למי. אבל כששואל על לבן אפי' זה וזה ר"ל ששואל על לבן ושחור אפילו בין תרנגולים אסור:

ונ"ל שלא יקח כו' נראה כמקדיש כו' עיין בטור ר"ל דבזה מתיישב מ"ש הטור ששאלו לר"ה גאון למה אין לוקחין בהמה וחיה והשיב יש בזה שני טעמים אחד שהתרנגול מצוי בבית יותר מכל בהמה חיה ועוף בקצת מקומות העשירים לוקחים אילים בעלי קרנים זכר לאילו של יצחק ועוד שמענו לפי שהתרנגול נקרא גבר תמורת גבר בגבר מהני ומעלי עכ"ל ולפ"ד מ"א בלא"ה א"ש דחיה וודאי אינו מצוי ובהמה אין ליקח שלא יהיה נראה כמקדיש כו':

ואי' בשבת כו' סביב ראשו בערב ראש השנה. כצ"ל וז"ל רש"י שם בשם תשו' הגאונים שאיזה ימים קודם ר"ה לוקחים עציץ לכ"א מאנשי הבית גדול וקטן וזורעים בתוכו פולין או קטניות. ובער"ה שכבר צמח לוקח כ"א עציצו ומחזירו סביב ראשו שבע פעמים ואומר זה תחת זה זה חליפתי זה תמורתי ומשליכו לנהר עכ"ל:

(ד) (ס"ק ד) או כו' וזה טוב כו' וכ' השל"ה שלא יקח דמי הפדיון ממעות מעשר:

(ו) (ס"ק ו) בני מעים וכבד וכליות בכלל. כ"ה בטור. דלהאי מנהגא מביא הטור ומרדכי ראיה מדאמרי' בחולין דף קיו"ד רמי ב"ת כו' איקלע לנהרדעא בערב יוה"כ ונמשך אחריו הט"ז ולענ"ד ט"ס דהא עובד' דרמי ב"ת היה איסורו מצד כחל. ואמרי' שם דשדו כ"ע לכחלייהו אלא צ"ל רב נחמן מנהרדע' איקלע לגבי רב כהנא לפום נהרא בעיוה"כ (והוא בחולין דף צ"ה ע"ב) אתי עורבי ושדי כבדי וכוליית' א"ל שקול ואכול (ר"ל ואין לחוש ולאסור משום בשר שנתעלם מן העין דאמר רב שם דאסור דחיישי' שמא עורבים החליפוהו) משום דבערב יוה"כ דהיתר' שכיח טפי (ופירש"י דבערב יוה"כ רוב השוחטים הם ישראלים וכ"ה במרדכי סוף יומא) מוכח דכבד וכליות בכלל. דהא האי עובדא הוי בכבד וכליות:

ומשמע בגמ' דאחר יכול לטלו. ר"ל אע"ג שכתב רמ"א במקום שהעופות יכולים לטלו. מ"מ גם אדם יכול לטלו דהא בעובדא דבגמ' רב נחמן לקחם והטעם דהא כתב הב"ח בשם תשב"ץ דמה"ט זורקים על הגגות. כדי לרחם על העופות ובמדרש סי' זה יהיה מסור בידך כל הימים שאתה מרחם על חברך יש לך מרחמים ולאו דוקא חברך. אלא אפילו שאר בריות ומעשה דרבי בהשוכר את הפועלים יוכיח עכ"ל. הרי דכ"ש אם בן אדם לוקחו דיותר חייב לרחם עליו:

ועבב"ח מ"ש כו' ר"ל דהב"ח רצה ליישב מה שדחה המרדכי ראיה הנ"ל להשליך לגגות. דמ"ל דהעורבים לקחוהו מן הגגות שהשליכו שם. דלמא לא השליכו על הגגות אלא דהעורבי' נטלוהו מן הבית. ולזה תי' הב"ח א"א דנטלו מהבית מאי מהני דהיתר' שכיחא טפי. ניהו דרובא דהתיר' מ"מ איכא מיעוטא דאסורא. ובבית לא מהני רוב. דה"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. אע"כ שהשליכו על הגגות. דפירש ממקום הקביעות ואמרי' כל דפריש מרובה פריש:

כיון שהוא לא ראה כו' דדוקא כשראינו שנטלו. דנולד מיד הספק במקום הקביעות בשעת נטילתו אז עדין דין קבוע י"ל אבל כשלא ראינו שנטלו דלא נולד הספק עד אחר הנטילה דין פי' י"ל דמה לי' פי' ממילא או ע"י עופות בכל ענין אמרי' דמרובא פריש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.