חכמי צרפת/אסתר/ה

פרשה ה'. ביום השלישי של תענית ותלבש בגדי לבושה וקישטה את עצמה ותגע הגיע בראש השביט ר' שמ'. ויאמר לה המלך מה לך אסתר המ' ומה בקשתך עד חצי המלכות. מה שלא ניקראת ובאת בלא רשות ובכפך שמת נפשך אני יודע שאין זה חינם אלא שאלה ובקשה גדולה באת לבקש ממני והנני מבטיחך שאם יהא בקשתך עד חצי המלכות שתעש. ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו, כי היתה יראה אם תדבר דברי' לפני השרים הרבה אוהבים להמן והרבה שונאים לישראל ויהיו מבטלים דברי'. ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך, יודע אני שלא על עסקי משתה סכנת בנפשך שבאת בלא נקראת לבוא אלי אלא על עסקי שאלה ובקשה גדולה ושאלה עד חצי המלכות ותעש. יבא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם, שרוב משתה מעצים אהבה. ומחר אעשה כדבר המלך. מחר אשאל שאלתי ובקשתי. ר' יוס'. ויתאפק שלא הראה את חמתו. ר' שמ' ויספר להם את כבוד עשרו, אם תאמר הרבה עשירים בעולם ואעפ"כ אין כח בהם לשלוח יד באחרים מפני כבוד עושרם כי יחידים הם לכך נאמר ורוב בניו. ושמא תאמר גם לאדם שי שלו עושר ורוב בנים אין כח בו לפשוט ידו בגדולים לכך נאמר ואת כל אשר גדלו המלך. ושמא תאמר מרדכי אהוב למלך יותר ממני שקרבהו לשבת בשער המלך לכך נאמר ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך. ושמא תאמר אם על המלך אוהב אותך אבל המלכה אינה אוהבת אותך למסור מרדכי בידיך לכך נאמר ויאמר המן אף לא הביאהנ וגו': ר' יוס'. קרוא לה מזומן. וכל זה. וכל הכבוד זה נחשב לי כאין מפני החימה שמרדכי מרגיזני שלא להשתחוות לי. ובא עם המלך. ויתן לך רשות לתלותו.