שו"ת הרא"ש כלל ו סימן ג ששאלת דברים שאדם יודע שלא יקבלו ממנו אותם אם חייב להזהירם בהם או אם נאמר הנח להם שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין.

אם ברור לו שלא יקבלו ממנו לא יזהירם כדאמרינן (ביצה ל’) והא תוספות יוה"כ דאורייתא והני נשי אכלי ושתו עד חשיכה ולא מחינן בהו אבל אם מסופק יזהירם להציל נפשו.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.