בבלי/זבחים/ז/א
| מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
|---|
| ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. | קיט: | קכ. | קכ: |
לדברי ר' שמעון אין נפדין תמימים לדברי
חכמים נפדין תמימין ועוד הא בעא מיניה
ר' ירמיה מר' זירא שעירי עצרת שקבל דמן
בשני כוסות ונזרק דמו של ראשון שני למה
הוא בא על טומאה שאורעה בין [זריקה
של] זה לזה (נזרק דמו של שני למה הוא
קריבין) עד כאן לא מיבעיא ליה אלא עשה
דלאחר שחיטה אבל עשה דלאחר הפרשה
לא קא מיבעיא ליה דלמא אם תימצי לומר
קאמר: איתמר תודה ששחטה לשם תודת
חבירו (כשרה) רבה אמר כשרה רב
חסדא אמר פסולה רבה אמר כשרה תודה
לשם תודה נשחטה רב חסדא אמר פסולה
לשום שלמים דידיה נשחטה בעינן
אמר רבה מנא אמינא לה דתניא ובשר
זבח תודת שלמיו ביום הקריבו את זבחו
וגו' אבא חנין אמר משום ר' אליעזר בא
ללמד תודה ששחטה לשם שלמים כשרה
שלמים שנשחטו לשם תודה פסולים ומה
הפרש בין זה לזה תודה קרויה שלמים ואין
שלמים קרויין תודה שלמים לשם תודה
פסולה הא תודה לשם תודה כשרה מאי
לאו דחבריה לא דידיה אבל דחבריה מאי
פסולה אדתני שלמים לשם תודה פסולה
ליתני תודה לשם תודה וכ"ש שלמים לשם
תודה שלמים לשם תודה דידיה איצטריך
ליה סלקא דעתך אמינא מדתודה קרויה
שלמים שלמים נמי קרויין תודה וכי שחיט
להו לשם תודה ליכשרו קא משמע לן: אמר
רבא חטאת ששחטה לשם חטאת כשירה
לשם עולה פסולה מאי טעמא ושחט
אותה לחטאת אמר רחמנא והרי חטאת לשם
חטאת נשחטה לשם עולה פסולה ואמר רבא
חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת
פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה מאי
טעמא וכפר עליו עליו ולא על חבירו
חבירו דומיא דידיה במחוייב כפרה כמותו
ואמר רבא חטאת ששחטה על מי
שאינו מחוייב כלום פסולה שאין לך אדם
בישראל שאינו מחוייב עשה ואמר רבא
חטאת מכפרת על חייבי עשה מק"ו על
חייבי כריתות מכפרת על חייבי עשה לא
כל שכן למימרא דבת מינה היא והאמר
רבא חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת
פסולה על מי שמחוייב עולה כשרה