רש"י/מועד קטן/טז/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י מועד קטן טז א

זו עשירית האיפה שלו. שמביא כהן הדיוט כשמחנכין אותו לעבוד תחילה כדכתיב (ויקרא ו) זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו עשירית האיפה ואמרינן (מנחות דף נא:) ובניו לרבות עשירית האיפה של כהן הדיוט לחינוך ולאו אקראי דלעיל קאי אלא מצות כהנים בעלמא הוא דקאמר יחזקאל אלמא שלא היה יכול להקריב קרבנו עשירית האיפה עד שנטהר מטומאת מת והוא הדין מצרעתו:

אמר רבא וכו'. איידי דאיירי במנודה מפרש להו:

ומזמינין ליה לדינא. לבעל דין:

זימנא בתר זימנא. דאי לא אתי ההוא זימנא קבעינן ליה זימנא אחריתי:

קראו שם. שמתא כלומר שמתא לפרעה שהעביר המועד כלומר שהעביר אותו מועד ששמו אחר מועד ראשון:

דאי מתפקר בשליחא דרבנן. כלומר שחירף שליח ב"ד ושליח אמר חירפני:

העיני האנשים ההם תנקר. אי לאו דשליח דא"ל למשה משה לא הוה ידע:

הכי סברא דגברא פלניא. דעת פלוני שבא לנדות את פלוני דצריך לנדותו משמו של אותו חכם:

אמר מלאך ה'. ברק אמר לשמתו שהוא שלוחו של מקום:

ומחרימין. בארור:

ופרטינן חטאיה. דאמרי לאנשי עירו משום הכי והכי משמתינן ליה:

כוכבא הוה. מזליה דסיסרא:

דמפקרינן לנכסיה. דמאן דלא ציית להו לרבנן:

יחרם הוא וכל רכושו. דהפקר ב"ד הפקר מהכא נפקא לן בכל דוכתי:

ואריב עמם ואקללם. לאותם שהושיבו נשים נכריות:

דכפתינן. ידיו ורגליו:

ואסרינן ליה. שקושרין אותו על העמוד להלקותו:

הרדפה. קא מפרש רב יהודה בריה דרב שמואל לרודפו מיד דכיון דלא ציית דינא מנדין אותו:

ושונין. ומנדין אותו פעם אחרת:

לממונא. שחייב ממון לחבירו ולא רצה לשלם ע"פ ב"ד:

לאפקירותא. מבזה תלמידי חכמים:

לא חל עליה שמתא ל' יום. ואין שמתא פחותה מל' יום:

קא בעו רבנן למיעל. שצריכין לו:

טוט אסר טוט שרי. כלומר מצי למישרי ליה אע"ג דלא חל עליה ל' יום דאותו שופר שנדוהו יכול להתיר לו ומישרי ליה בתוך ל' יום:

לא אתו אחריני ושרו ליה. מדמהדר איהו נפשיה למישרי:

שנידה לכבודו. ולא לשם שמים אלא שהתריז נגדו ודאי כיון דתני אין מנודה לרב ודאי לא נידה אלא בשביל כבודו דאי במילי דאיסורא הוי כמי שמנודה לרב דאין חכמה ואין עצה וגו' (משלי כא) וקתני אין מנודה לרב אבל לכולי עלמא מנודה:

כל אחד מיפר חלקו. מדקתני חלקו אינו מופר:

לא אתו אחריני ושרו. מדקתני חלקו אינו מופר לעולם אפי' שרו ליה אחריני:

נזיפה. גערה כדלקמן:

נדוי שלנו. בני בבל:

כנזיפה שלהן. ארץ ישראל:

צריך רבי. רבי אבוה דר"ש הוה:

מה רבי אומר בדבר זה. אין רבי בעולם היודע דבר זה:

א"ל לאבוה. לפי תומו ולאו משום לישנא בישא:

לאיתחזויי ליה. לבקר את רבי שהיה חולה שקבל עליו יסורין:

אמר ליה בר קפרא איני מכירך. רמז לו שאינו רוצה לראותו:

חמוקי ירכיך. כמו חמק עבר (שיר ה):

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---