אבני נזר/אבן העזר/עא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר עא

סימן עא

ב"ה ד' פקודי ת"ר לפ"ק סאכאטשאב.

שלום לכבוד הרב החריף הבקי מו"ה יהודה אשר שרגא נ"י האבדק"ק שרענצק.

א

א) מכתבו הגיענו עם השאלה, והנה הסכמת האחרונים להתיר בטביעות עין דכלים וגם סימן אמצעי בגופו, וגם אני הארכתי בזה בתשובה [סי' ע], אולם פה בגביית עדות מאמו של הנטבע „אויף דעם ארום האט ער געהאט א צייכען”, והקברנים אמרו שראו מכה בגופו „אונטער דעם ארום” והנה אין הסימן מכוון, והנה עוד יש סתירה בגוף דברי הגביית עדות שבתחילה כתוב וגבינו עדות מהאשה כו' ואמרה כו' משמע שרק האשה אמו של הנטבע אמרה ואח"כ כתוב אלו הסימנים שאמרו, וכן כתוב בסוף, כ"ז גבינו עדות מר' אברהם כו' ואשתו כו' משמע שאמרו שניהם, ובכן לא אוכל לידע איך הי' המעשה:

ב

ב) והנה אם רק אמו אמרה הסימן, יש לעיין בזה הרבה אם נאמנת כיון שהיא צרתה, ובצרתה אמרינן שמכוונת לקלקלה, וגם מוכח מתוס' יבמות (קי"ח.) בד"ה סד"א דמחזיקין צרתה למשקרת גמורה ממה שכתבו שם דאי לא ידעה דמית היתה שותקת לקלקלה וצירפו זה להיתר ע"ש, הרי שחשבינן לה למשקרת גמורה, וא"כ בודאי י"ל שיהי' דינה לזה כמו רמאי שאין מחזירין לו אבידה בסימנים, ודעת התוס' ב"מ (כ"ז) דרשהו בתי' הב', דהיכא דידוע שהוא רמאי מדאורייתא אין מחזירין לו, וא"כ הכא בצרתה דמתכוונת לקלקלה הוי לענין זה ידוע שהוא רמאי ואיך נאמין לה בסימנים, אך אם אבי הנטבע אמר ג"כ הסימן יש להתיר, אך באופן שיפרש דבריו שיהי' מכוון לפי דברי הקברנים, או שהקברנים יפרשו דבריהם שיהי' מכוונים לדברי אבי הנטבע:

ג

ג) ומ"ש הרב מקונצק שליט"א להתיר משום כאן נמצאו כאן היו, אין נ"ל, דכאן נמצא הוא חזקה כמ"ש הרמב"ן פ' לא יחפור [והובא בש"ש ש"ז פי"ח] רק שהוא חזקה אלימתא דעדיפא מרובא ואיך יועיל החזקה של הבגדים שאין דנין עליהם, שהוא הבעל, ורמב"ן לא אמר רק ביש כאן נמצא על האיש שדנין עליו אם הוא בעל האשה, והיינו חזקה על האשה, כיון דאיסור האשה מחמת הבעל כמו שמועיל חזקת המקוה לטמא, אבל בגדים שאינם ענין להאשה, לא יועיל כאן נמצא דידהו כמ"ש הרמב"ן גיטין גבי העושה שליח לקדש לו אשה, אסור בכל הנשים שבעולם שמא קידש קרובתה, וכתב הרמב"ן דלא מהני חזקת פנוי' של קרובים שאין דנין עליהם, [והיינו דאפשר שאם יבואו לפניהם יאמרו שנתקדשו] מועיל להו, וכך הם דברי רש"י בסוגיא דינאי המלך, והדברים עתיקין וזה הטעם חשש שאלה בגמ', ולא אמרינן כאן נמצא:

ד

ד) ומ"ש הרב מקונצק שליט"א משום דשאלה שכיחי, ודומה לחשש שמא פינן דכתב הרמב"ן דשכיח, אינו דומה כלל, דודאי פינן שכיח שלכך הניחום שאח"כ יפנום ולא ביטלו הפירות שם לעולם, אבל שאלה למה יהי' שכיח יותר מלהביא פירות ממקום למקום, וע"כ כדכתיבנא, ע"כ אין בידי כעת להתיר רק אם אבי הנטבע אמר הסימן, ויתבאר שמכוון הסימן לדברי הקברנים, [שוב מצאתי בספר מראות הצובאות שכתב ג"כ כמ"ש הרב מקונצק שליט"א, וכתב ג"כ שלפסק הלכה פסקינן כרמב"ן, אך מ"מ לדידי נראה כמ"ש] ואז ימתינו י"ב חודש מיום שנאבד הנטבע, וכעבור הי"ב חודש ישבו ב"ד של שלשה ויתירה:

ה

ה) שוב ראיתי בחתם סופר חלק אהע"ז קמא סי' פ"ט דחמותה שלא ידעה מהסימן שאמר העד מהימנא וראייתו ממשנה פרק ב' דגיטין דחמש נשים נאמנות להביא גיטה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח, ואף דהתם ע"ז דנין שמא הגט מזויף מכ"ש הכא שהסימן מוכיח יותר שנאמנת, עכ"ד:

ו

ו) אך לכאורה דבריו תמוהים לפי מסקנת הש"ס שם כאביי דווקא בחוץ לארץ דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן בי' ואינה מקלקלה הוא דמהימנא, ומה דתני מתני' שהכתב מוכיח, היינו דמשום זה אי אתי בעל ומערער לא משגחינן בי' כן פי' הט"ז (סי' קמ"ב) ואין ענין לנידון דידן ובמהר"ם שי"ף פי' כפשטו, דבחו"ל נמי שייך קלקול אם יבורר ע"י עדים ע"כ צריך טעם שהכתב מוכיח, אך דבריו אינם מובנים, דא"כ דעיקר הטעם שהכתב מוכיח, גם בא"י תהי' נאמנת, ואם כל טעם בפ"ע לא יועיל, מה יועיל צירופם, תו תמוה הא דלמד שם בקו"ח שאשה עצמה מביאה גיטה, מה חמש נשים שאין נאמנות לומר שמת בעלה, נאמנות להביא גיטה, אשה שנאמנת לומר מת בעלי אינו דין שנאמנת להביא גיטה, הלא היא הנותנת אשה נאמנת לומר מת בעלי שמתייראת לומר שקר שמא יבא בעלה ותהי' מקולקלת ומה"ט חמש נשים אין נאמנות שרוצים לקלקלה, ובהבאת גט דאי אתי בעל לא משגחינן בי' נהפוך הוא, חמש נשים נאמנות שלא יוכלו לקלקלה ומה"ט היא לא תהי' נאמנת שאינה מתיראת מקלקול, וע"כ נראה דודאי גם בגט שייך קלקול אם יתברר הזיוף דמה"ט מדאורייתא לא חיישינן לזיוף כתבו תוס' פ' מי שהי' נשוי (צ"ב:) שמתיירא לזייף פן יכירו הב"ד זיופו, אך שאינו בירור שיתוודע וגם במיתת הבעל אינו ברור שיבא בעלה אף אם דברי' שקר, דאיפשר שמת באמת, ואיהי לא ידעה, ותדע דבמילתא דעביד לגלויי גמור מהימן ע"א מה"ת כמו נתגיירתי בב"ד פלוני, וכמו שאני התם דשמואל וב"ד קיים, אך בעדות אשה אינו מילתא דעביד לגלויי גמור וכן כתב בנוב"י, וא"כ לכאורה מה חילוק בין עדות מיתה להבאת גט בחו"ל:

ז

ז) אך הענין דחמש נשים אינם חשודים להעיד שקר בודאי בשביל ספק שיביאו אותה לידי קלקול, ושמא באמת מת בעלה ועדים לה טובה, אך טעם דחמש נשים, משום דכל נאמנות ע"א במיתה משום מילתא דעבידא לגלויי, אבל חמש נשים שפיר חשודה להעיד שקר כמו שחשוד כל עד בדבר שבערוה, מה תאמר הא מתייראת שמא יבא בעלה ויתגלה הדבר הרי אם יבא בעלה מקלקלת אותה וכדאי לה בזיונה בשביל שנאתה לה שתקלקלנה, ואם לא יבא בעלה ולא תקלקלנה הלא בפשיטות חשודה להעיד שקר בדבר שאין עשוי להגלות, וזה בעדות מיתה, אבל בהבאת גט בחו"ל שנאמנת לאו משום עביד לגלויי דווקא, שפיר נאמר שאינה חשודה להעיד שקר וודאי בשביל ספק קילקול כי שמא לא יתברר הזיוף ולא מקלקל לה במידי, ודווקא בא"י דאי אתי בעל ומערער משגחינן בי' היא שכיחא טובא שהרי בעלה תי ויודעין איך הוא ומסתמא יתוודע לו שהביאו גט לאשתו בשמו ואם שקר ודאי יבא ויערער ע"כ הוי קלקול ודאי, והיינו דקתני מתני' שהכתב מוכיח וע"כ נאמנת אפי' בלא טעמא דעבידא לאגלויי ושוב אינה חשודה להעיד שקר ודאי בשביל ספק קלקול:

ח

ח) ובזה מיושב הא דאשה עצמה מביאה גיטה מקו"מ כיון שגם בהבאת גט בחו"ל שייך קלקול כמו במיתת הבעל, וכיון שנאמנת במיתת בעלה כך נאמנת בהבאת גט, וקו"ח הוא מחמש נשים, דבהו ליכא טעמא דעביד לאגלויי כמו במיתה משום ממנ"פ כנ"ל. ומ"מ נאמנות משום שהכתב מוכיח קו"ח היא עצמה, דאיכא טעמא דעביד לאגלויי ואיכא נמי טעמא דהכתב מוכיח וע"כ נאמנת אפי' חמש נשים דליכא טעמא דעביד לאגלויי:

ט

ט) נשוב לנידון דידן בסימנים במקום המוצנע דאין צריך לטעם עביד לגלויי לא חשודה צרתה לרמאות בשביל ספק קלקול ודו"ק היטב:

י

י) אך עיקר החידוש שחדשתי בטעם שאין צרתה נאמנת משום דליכא עבידא לאגלויי לכאורה נסתר מריב"ש שכתב בהא דמי שהי' עומד בהר ואומר איש פלוני מת והשיאו אשתו, ומקשה ודילמא צרה היא, וכתב ריב"ש דלא מקשה דילמא נכרי, דחשוב מסל"ת, אך צרה אפי' במסל"ת אינו נאמן [כצ"ל לדעת ריב"ש] ולכאורה מסל"ת אינו משום עביד לאגלויי, דמה גנאי לו אם יספר מעשה שאינו כן, בשלמא להעיד יהא מוחזק בשקרן, משא"כ בספור בעלמא, וכיון דלאו משום עביד לאגלויי שוב תהי' צרה נאמנת. אך ראיתי בריב"ש סי' תל"ז דגוי במסל"ת דאיכא למיקם עלי' דמילתא נאמן אפי' בשל תורה דלאו משקר לפי תומו במה שיוחזק שקרן, הנה דאף במסל"ת שייך פן יוחזק שקרן, ושפיר י"ל דנאמנות מסל"ת בעדות אשה משום עביד לאגלויי ולק"מ:

נאום הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף