אבני נזר/אבן העזר/יב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר יב

סימן יב

ב"ה יום ועש"ק שלח תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב

שוכ"ט לכבוד חתן אחותי הרב הגדול חריף ובקי המפורסם כש"ת מו"ה יעקב נ"י האבד"ק נאשעלסק.

בדבר מי שנשתטית אשתו שמצריכין להשליש כתובה ותוספות כתובה והבעל עני, והנ"ל המציא תקנה למכור לו הכתובה בטובת הנאה, והרווחים מהמעות יהי' לה מהם מזונות כל ימי חיי', אך אם גם לקנות בטובת הנאה אין לו או שקרובים אינם רוצים להתפשר עמו ולמכור:

תשובה

א

א) הנה בתשו' צמח צדק החדש סי' ו' העלה להתיר, ותוכן דבריו אות ג' שם משום שאילו הי' בת גירושין היתה מחוייבת לקבל גט אף אם אין לו כתובה וכתובה תשאר חוב עליו ואינה יכולה לעגנו בשביל הכתובה, ה"ה כשאינה בת גירושין אינה יכולה לעגנו מלהתיר לו לישא אחרת בשביל שיעבוד הכתובה עיי"ש, והיינו דאף דלענין לישא אחרת אין כאן סברת הרא"ש דלא אלמוה רגמ"ה לכח האשה מכח האיש, מ"מ כיון שמן הדין להתיר לו רק משום שאח"כ יגרשנה בלא כתובה וכל החשש משום גירושין בלי כתובה, וכיון שאף עכשיו היתה מחוייבת לקבל גט בלא כתובה אם אין לו, ה"ה שלא תוכל לעכב משום גירושין בלא כתובה דאחר זמן אם אין לו:

ב

ב) אך אני חוכך בדבר, באשר נעיין בענין היתר מאה רבנים למה, כיון דר"ג לא גזר במקום מניעת פו"ר ואיסור לישב בלי אשה, טורח זה דמאה רבנים למה, ונראה בזה דהנה אם נשתפית הראשונה חייב לגרש הראשונה מיד כדי שלא יהי' לו שתי נשים, והנה לא כתבו שהשני' נאסרת עליו עד שיגרש הראשונה, ויש לומר הטעם משום דא"כ לא ימצא אשה שתרצה להנשא לו מדאגה שמא תבריא הראשונה, ומהאי טעמא הדין שתדחה ראשונה מפני השני', דלכאורה אינו מובן דאם משום שהשני' נשאת בהיתר, כ"ש שהראשונה בהיתר גמור נשאה, אך הוא הדבר משום דא"כ לא ימצא מי שתנשא לו מתחילה, ובזה מובן היטב למה צריך היתר, דאי משום סברא לבד דבמקום מצוה לא גזר ר"ג, הלוא עכשיו שוב אין מצוה שיכול לדור עם הראשונה יחזור האיסור למקומו, ואם משום שלא ימצא תחילה, הלוא כבר נשאת אליו, אך לענין היתר מאה רבנים שפיר הוה דבר מצוה שיתירו לו האיסור לגמרי שהשני' תהי' מותרת לו אף לאחר שתבריא הראשונה, דבשעת ההיתר שעדיין לא נשא, אם לא יתירו לו לגמרי לא ימצא מי שתנשא לו, רק שיירו מהאיסור מה שמחוייב לגרש הראשונה שזה לא יעכב נישואי שני', אך אם תאסור אליו עד שיגרש הראשונה יעכב בנשואין כנ"ל:

ג

ג) ועפי"ז יובן היטב הטעם שמחוייב להשליש כתובה, וכתבו דר"ג לא תיקן להפקיע זכותה וכו' היינו דכי אמרינן שלא תיקן הוא במקום מצוה כנ"ל, היינו אם תגרע עכ"פ מדינא דגמ', ומדינא דגמ' שמותר לישא אחרת אף בלא נשתטית וכ"ש בנשתטית, אם תבריא הראשונה וירצה לגרשה לא יוכל להוציאה בלא כתובה, ואם לא יהי' לו ליתן כתובה לא יוכל לגרשה ויתחייב במזונותי', ועכשיו יהא מחוייב לגרשה ויוכל לגרשה אף בלא כתובה, כמו שהוא הדין במחוייב לגרשה אינה יכולה לעכב הגירושין בשביל הכתובה וישאר תקנת ר"ג לרעת הראשונה [שיאסור מלגרש השני', ממילא אם לא יהי' לו כתובה יגרש הראשונה בלא כתובה ובלא מזונות] ולא לטובתה לאסור השני', ובכהאי גוונא לא מצינו, רק שלא גזר כלל במקום מצוה לא שישאר הגזירה לחובתה בלבד, ע"כ אי אפשר להתיר לענין אם תבריא הראשונה, ושבאמת יהי' הדין שאם תבריא הראשונה תחזיר הראשונה אליו, או אף שיוכל לגרש שני' אין זה תקנה, שלא ימצא מי שתנשא לו אם תהי' משונה משאר נשים, ואין זה דרכי נועם, וכיון שכל היתר מאה רבנים לענין אם תבריא כנ"ל ואז תהי' מגרעת מאשר היתה מדינא דגמ', ע"כ הצריכו להשליש כתובה, שאף שמ"מ הי' טוב לה דינא דגמ', שאם רצה הי' משהה ראשונה אצלו לאחר שתבריא, מ"מ כיון שאם הי' רוצה הי' מגרשה ונותן כתובה ואף עכשיו כן לא נחשב גרעון:

ד

ד) אך י"ל להיפוך דמה שנדחית ראשונה מפני השני' הוא משום דכשנשא השני' נאסרה הראשונה עליו משום חרם דרגמ"ה דשתי נשים, ושני' הותרה לו משום מקום מצוה, וע"כ אף לאחר שנשתפית חשובה שני' מקום מצוה כיון שראשונה נאסרה לו משום חרם דרגמ"ה, והרי אין לו אשה מותרת לו זולתה והוי מקום מצוה והראשונה נשארת באיסורה, דלדידה לא הוי מקום מצוה כיון שיש לו אשה מותרת לו היא השני' ואף שנוכל להפוך הסדר שהראשונה תהא מותרת והשני' תיאסר ואז תהא הראשונה מקום מצוה ולא השני', אי אפשר לההיפוך לחול כיון שעד לא חל ההיפוך הוי הראשונה לאו מקום מצוה ושני' מקום מצוה:

ה

ה) והנה לפי זה א"צ להתיר על אחר שתשתפה רק כמות שהיא שוטה ואז אין מפקיעין זכותה כלל, ואחר שנשתפה ממילא נשאר הדין כך, וע"כ מה שהצריכו להשליש הכתובה הוא לטובתה שלא תצטרך ללכת עמו לדין, וגם שלא יתעצל אח"כ בנתינת הכתובה ולא תצטרך לקבל גט ויהי' לו שתי נשים וכל זה ביש לו כתובה, אבל באין לו למה נחמיר עליו בשביל שתי נשים דאח"ז לאסור עליו עכשיו, והרי איסור שתי נשים דהאידנא נדחה מפני מצוה, כ"ש דלאחר זה, רק ביש לו להשליש אין צורך לדחות איסור דשתי נשים לאח"ז. אבל באין לו א"צ להשליש:

ו

ו) אך בסברא זו דאף דאפשר להפוך הסדר מ"מ אי אפשר לההיפוך לחול, משמע להיפוך ביבמות (כ"ח:) שלשה אחין שנים מהם נשואין שתי אחיות ומתי ונפלו לפני השלישי ר"ש פוטר בשניהם מן החליצה ומן היבום, ומבואר שם ברש"י דר"ש סובר אחות זקוקה ערוה גמורה היא וקשה [לפי מסקנת הש"ס לעיל (י"ט) ר"ש פוטר אפי' בנפלו בזאח"ז] שני' לא תהי' זקוקה כלל כיון דאחות זקוקה הוי ערוה ממילא תהי' ראשונה מותרת ליבם דלא הוה הראשונה אחות זקוקה כלל, וצ"ל משום דאפשר להפוך הסדר שתזקק השני' ותצא ראשונה משום אחות זקוקה [שכך הדין שנעשית ערוה לאחר נפילה פקעה זיקה כדאיתא לקמן (ע"ט:)] ולא תהי' שני' אחות זקוקה ושפיר יחול עליו זיקה לפטור ראשונה, ע"כ דין השני' כדין הראשונה, והי מינייהו מפקת, דשיהי' שתיהן זקוקות אי אפשר דא"כ שתיהן עריות הן ע"כ שתיהן פטורות כאילו נפלו בבת אחת דפטורות, דזיקה אחת מבטלת חברתה, ה"נ חשובה הנופלת עתה כמו הראשונה כיון שאם תחול שני' תבטל ראשונה שניהן מבטלות זא"ז, ולא אמרינן שאי אפשר להיפוך לחול ונשארת הראשונה בזיקתה ושני' לא תחול עלי' זיקה, וה"נ בנ"ד:

ז

ז) ועוד הראשונה כיון דבהיתר גמור נשאה אי אפשר שתיאסר אחר נשואין עי' תוס' יבמות (כ':) ד"ה נשא, וא"כ קשה למה תדחה ראשונה מפני שני', וצ"ל שזה בכלל ההיתר, שאם תשתפה יוכל לגרשה ולא התירו כי אם שלא יגרעו כוחה מאשר מדינא דגמ' כנ"ל:

ח

ח) אך גם לפי זה יש עצה שיקבל עלי' בקגא"ס שאם תשתפה יגרשנה, וכל זמן שלא סילק לה הכתובה יתחייב במזונותי' עד שתנשא לאחר, וא"כ אינה מגרעת מדינא דגמ', האומנם כי גם בזה יש לפקפק דמ"מ מפסדת חיוב עונה, אך י"ל יען יסוד ראיית רשב"א ממתני' כתובות פרק ד' משנה ט' דאמר הרי גיטה וכתובתה תרפא עצמה רשאי, אבל אם אין לו לשלם כתובתה לא, וזה כשירצה לפטור עצמו מחיוב מזונות כמו שאומר ותרפא עצמה, וזה ודאי אינו בדין שתצא בלא כתובתה ובלא מזונות ואילו הי' נותן לה את שלה היתה מתפרנסת מהכתובה או מהרוחים של הכתובה, וע"כ כתב הרשב"א שאין יכול לגרשה בלא הכתובה, כי לאחר גירושין הלוא יפטור ממזונות ואינו בדין. אבל אם רוצה לחייב עצמו בקנין על מזונות אפשר גם לרשב"א רשאי, ובלא"ה הרבה חולקים, וב"י ורמ"א דלא כוותי' ובכה"ג דיש לומר דגם הרשב"א מודה לא נפליג מחלוקתן:

ט

ט) והנה באחרונים העלו להתיר באין לו הכתובה, היינו בתשו' הרי"ם סי' כ"ד, צ"צ החדש סי' ו', תפארת צבי סי' ל"ט, ע"כ נסמך עליהם באופן שכתבתי:

י

י) ונדון מזונות אם לא יהי' לו לפרנס אותה ואת אשתו השני' יהי' הדין כמו שפסק בצ"צ סי' הנ"ל ליתן לאשתו הראשונה שליש ממה שיהי' לו ושליש לעצמו ושליש לאשתו השני' והשלשת הגט יעשה, ואעפ"כ אם תשתפה יגרשנה בגט חדש, זולת אם יתחדש אז הלכה מחכמי הדור לסמוך על גט הראשון, אך מ"ש הנוב"י הבטוחות שיעשו על הגט החדש לדעתי אינו נכון, ונסמוך על המבואר בב"ש שמחויב לגרשה תיכף כדי שלא יהי' לו שתי נשים ובפרט בבר אוריין מסתמא כתורה יעשה, דברי דודו הדו"ש.

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף