קדושי ישראל והרוגיו/הקדמה
< הקודם · הבא > |
בדורות האחרונים האלה, התעוררו רבים מסופרינו להעלות על ספר תולדות אנשי המעלה מבני עמנו, גאוניו, חכמיו, צדיקיו, נדיביו פרנסיו ומנהיגיו; מהם אשר באו בארוכה לספר בפרוטרוט מאורעותיהם, מכל אשר עבר עליהם ומכל אשר פעלו ועשו בחיי חלדם, מהם אשר עברו על כל אלה בשתיקה, ורק אספו שמות המצויָנים האלה ויערכום בספר בקצרה לזכרון עולם.
ומה נכבד ויקר המפעל הזה ומה רב התועלת בהזכרונות והציונים האלה, ידוע לכל קורא בספרים ההם!
והנה מדי אעבור בין פרחי חמד אלה אשר יתנוססו בהדר שלל צבעיהם על שדי ספרותנו, מדי אתבונן בהזכרונות היקרים אשר העמידו סופרינו לגדולי עמנו, אתפלא מאד בראותי כי ישְנָה מחלקה גדולה במצויני אומתנו אשר ציוניהם מפוזרים הנה והנה על שדי הספרות, בספרים חדשים וגם ישנים, ואין מי אשר התעורר לקבץ נפוצות ציוניהם ולציינם בספר יחד!
המחלקה הזאת הנם אותם רבוא הרבבות אמיצי הרוח, כבירי כח האמונה, הגבורים הגדולים, הענקים אשר שיאם לעד יגיע, הנאהבים והנעימים, קדושי ישראל, עולות הדת אשר עלו לקרבן כליל לשם יחוד קדושת שם ה' ותורתו!
„מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ...
הַדְּבֵקִים בֶּאֱמוּנָתֶךָ...
הַנֶּהֱרָגִים עַל תּוֹרָתְךָ.
הַנִּסְקָלִים עַל אַהֲבָתְךָ.
הַנִּשְׂרָפִים עַל עֵדוֹתֶיךָ.
הַנֶּחֱנָקִים וְנִטְבָּחִים וְנִטְבָּעִים וְנִתְלִים וְנִקְבָּרִים חַיִּים עַל קְדֻשָּׁתְךָ...” (יוצר ליום כיפור)
והיה מדי אתבונן אל המחנה הגדולה הזאת המגוללה בדמים, אלה הנאהבים והנעימים המרוטשים והקרועים לגזרים, הגבורים הענקים הטמונים בחיק האדמה, או אשר פיח אפרם נפזר כאבק דק על כנפות הארץ וקצותיה, המעֻנים האֻמללים אשר כל מצרי שאול לא העבירום על דתם, ואשתומם ואתפלא מדוע זה המצוינים האלה, חמדת האומה ותפארתה, ציוניהם וזכרונותיהם נפוצים אנה ואנה, ואין מי אשר יתעורר לקבץ למצער שמותיהם ולערכם בספר יחדיו להיות לזכרון עולם!
ומה יקרים ונכבדים הציונים למצוינים כאלה! עמודי פאר לקיום האומה ולנצחיותה, לרוחו של ישראל אשר יעמוד כימי השמים על הארץ.[1]
ומבלעדי קדושי עליון אלה, קרבנות האומה אשר עלו כליל לשם קדושת דתם ותורתם, מדוע זה לא יעלו זכרון בספר גם „הרוגי ישראל וחלליו” אשר נהרגו והומתו במיתות משונות מידי אכזרים ורוצחים אשר שאפו לדמם ולהונם, אותן אלפי רבבות האמללים אשר נבלתם היתה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ, ואשר גם אלה יחשבון בין הצדיקים והחסידים הכשרים והתמימים וקדוש יאמר להם.[2]
הדבר הזה עורר בנפשי הרעיון לאסוף נפוצות הציונים האלה „קדושי ישראל והרוגיו” מעל שדי ספרותנו ולערכם בספר יחד.
והנה למנות במספר צבא הקדושים וההרוגים מבני עמנו הוא דבר בלתי אפשר, ומי זה אשר יתפאר לאמר כי יקרא בשמות לאלה אלפי רבבות האמללים אשר מחול ירביון ואשר יקיפון במחנותיהם הגדולות את כל כדור האדמה, וכמעט אין זכר למו בספרותנו ושמותיהם נשכחו ברבות העתים והזמנים, והאיש אשר יעלה על לבו לצַיֵן ציוני המצויָנים האלה, הוא כמו אשר יחשוב להביא במספר את גרגרי חול האדמה אשר טמנה בחיקה את הקדושים וההרוגים האלה.
ואם גם יעלה על לבנו לאסוף למצער אותם הקדושים וההרוגים אשר אחד אחוז מאלפי רבבה משמותיהם נשארו לזכרון בספר, האם נוכל לקבץ הנפוצות האלה ולערכם כלם במערכה, האם כל חיי האדם ימצא לו להמפעל הגדול הזה לעבור גם בסקירה ובמעוף־עין על עשריות האלפים מספרי עמנו ולדלות את הפנינים היקרים האלה הטמונים בעמקי הים הגדול הוא ים הספרות אשר ארוכה מארץ מדתו!
כל אלה שויתי לנגד עיני בהחלי לאסוף את החֹמר לבנין ספרי, וכמעט אשר נערתי חצני מהעבודה הזאת, בחשבי כי לחנם אעמול לבנות את הבנין הזה, כי לעולם לא אגיע אל קץ תכליתו, וביחוד כי מעולם לא נסיתי להצג כף רגלי על במת הסופרים בידעי כי אין בי אותם הכשרונות והידיעות הנחוצים להסופרים, ומה גם כי רבים מספרי הלועזים המה לי כמעט כספר החתום, ומהחֹמר הרב אשר נערמו בהספרים ההם לא אוכל לקחת מהם רק צרורות קטנים לבנין ספרי, ואיך זה אעשה שקר בנפשי לחשוב כי יעלה לי לכונן ולשכלל את הבנין הזה!
כאלה וכאלה חשבה נפשי, ולא עשיתי מאומה לספרי, והחֹמר המעט אשר החלתי לאסוף היה מונח בקרן זוית כאבן שאין לה הופכין.
אולם אחר כן רוח אחרת היתה אתי!
החלתי להתבונן אל סופרי עמנו אשר הציבו ציונים לנפשות גדולינו וראיתי כי גם אלה הענקים, חכמי התולדה הראשונים והאחרונים, אנשי השם הידועים והמפורסמים למכביר בעולם הספרות, אשר קטנם עבה ממתני, וכרמש זוחל ארץ הנני לפניהם, היוכלו להתפאר כי הבנינים המפוארים אשר שכללו בתולדות ישראל, הציונים אשר צִיְינו למצויָנים, המה בתכלית שלמותם? האם הסופרים האלה בתתם לנו זכרונות לתולדות גדולינו גמרו את מלאכתם ולא הניחו מקום להבאים אחריהם להוסיף עליהם? או גם אלה המצויָנים אשר הוצבו להם ציונים בספריהם, האם לכולם נתנו להם תולדה שלמה מכל אשר פעלו ועשו בחיי חלדם? האם גם אצל הסופרים החכמים האלה לא נפגוש פעמים רבות כי ציינו לנו איזה מגדולי אומתנו ובמעוף־עין יעברו עליו ולא יציינו גם את זמנו בבירור רק: „הר"ר פלוני. רב גדול בתורה ונמצא ממנו ספר פלוני” או: „הר"ר פלוני מובא בספר פלוני”. האם הציון הזה יספיק לנו לדעת אל נכון צורתו הרוחנית של המצוין הזה?!
אך לא עליך המלאכה לגמור, וכל אחד מחכמינו חכמי התולדה אגר אסף וכנס עד היכן שהגיע יד חכמתו בינתו ובקיאתו, מהם אשר חפרו מטמוני קדמוניות ויסיעו אבנים גדולות אבנים יקרות מכתבי־יד חכמי קדם הנמצאים באוצרות הספרים העתיקים, ויבנו מהן היכלים ואולמים גדולים ונפלאים, מצופים בזהב פַרְוָיִם, משוכללים בעדי עדים, במקלעות פקעים ופטורי צִצֵי עֳפָאִים, מרהיבי בת עין; ומהם אשר אספו אבנים קטנות ועל שדי הספרות, אבנים אשר אין במדתן וגדלן לשכלל מהן טירות ואולמים רמים ונשאים, אך גם מהן נבנו עמודי כבוד, לשכות ותאים יפים ונהדרים, לפאר במו את היכל התולדה ולרומם את חכמת ישראל להגדיל תורה ולהאדיר תושיה.
בהתבונני אל הדברים האלה, עלה על לבי לנסות את כחי לקבץ ולמצער אבנים קטנות המפוזרות הנה והנה בספרי עמנו, במכתבי עתים ומעט מהם בפנקסאות ישנים, לסדר את אבני גיר המנופצות האלה ולחברן בחֹברת, אולי יעלה לי הדל והמסכן בחכמת הגזרה והבניה לכונן למצער עַלִיָה קטנה בפנת גג של אחד התָּאים הקטנים אשר יפארו את היכל חכמת ישראל.
ואגש אל המלאכה.
הנני אומר אל המלאכה, כי עבודתי היתה כמעט מלאכה שאין עמה חכמה, אנכי עברתי רק על פני הספרים ובכל מקום אשר מצאתי שָם שֵם אחד הקדושים או ההרוגים אספתים אל מחברתי, העתקתי את הדברים כמו שהם בלי כחל בלי שרק ופרכוס כאשר יראה הקורא כי ברוב הציונים לא שניתי אף מאומה מלשונו של המקור אשר שאבתי ממנו את שם קדושינו, כי ידוע אדע אשר לא לבד כי דל חלקי לדבר דבר בחקירות ודרישות על דבר תולדתו של הקדוש או ההרוג אשר רק את שמו ידעתי, אך גם לשוני דלה להלביש מחלצות את הגיוני רוחי לדבר כן בשפת קדשינו. ובכן העתקתי רק את הנדרש לחפצי בלשון המחבר אשר ממקורו שאבתי, זולתי במקום אשר האריך בדברים שאינם נוגעים לספרי, קצרתי בלשונו וחסרתי מדבריו.
ואאסוף אל מחברתי לאספה במערכה שמות קדושי ישראל אשר הקריבו את נפשם לקרבן כליל על קדושת שם ה' ודתו, קדושים אשר עֻנו בענוים קשים ומרים והתפרפרו תחת ידי מעניהם, אשר נהרגו ונסקלו ונשרפו ונחנקו ונטבחו ונצלו ונשלקו ונטבעו ונתלו ונעבר עליהם האופן ונקרעו לגזרים ונקברו חיים בימי הגזרות והשמדות והרדיפות והעלילות והרעמים והפרעות, גם אותם שמות האמללים הרוגי ישראל וחלליו אשר נהרגו בכל מיתות משונות ואכזריות מעריצים ורוצחים אכזרים אשר ארבו לנפשם לדמם להונם ולמאֹדם[3].
מובן מאליו כי לא עלה על דעתי לאסוף כל אותן שמות הקדושים וההרוגים המפוזרים על פני שדי ספרותנו אשר ארוכה מארץ מדתה, כי עבודה כזאת עבודה גדולה וכבדה היא, ולא לאיש אחד לגמור את כולה.
כאמור למעלה, העתקתי שמות קדושים והרוגים רבים אשר לא לבד כי לא רשמתי דבר מה מתולדותיו, אך גם מקומו וזמנו לא זכרתי, כי קצרה דעתי להתהלך בגדולות ונפלאות לחקר תולדתו וזמנו, נשגב הוא מרוח בינתי, ודי לי אם עלה לי לבנות תָּא קטן בהבנין הגדול הזה כפי שהשיגה ידי, וכל הערכים הבאים בספרי - מבלעדי חלק קטן מהם אשר מקורם היה לי לעינים בתולדותיהם - המה מפתח לספר אחר אשר - אולי כשתגיע השעה הרצויה - יחֻבר על ידי איש יודע ומומחה לדבר כזה.
כשני אלפים ושלש מאות ערכים של קדושים והרוגים אספתי בספרי, התחלת זמנם הוא מראשית לדת דת האישלם [4] אשר אז אבדה האומה הישראלית את הנִיר האחרון והמרכז המדיני אשר היה לה במדינת ערב. מספר הערכים הבאים בספרי לעֻמת מספר קרבנות האומה ועולות הדת אשר עלו כליל מהעת ההיא ועד עתה המה כנטף מים לעֻמת מימי הים הגדול, ולעמת שמות הקדושים וההרוגים הנזכרים בספרי עמנו המה ג"כ אחד אחוז ממאה ואולי עוד פחות מזה. אך כבר מלתי אמורה כי מעולם לא עלה על דעתי לבנות את הבנין ממסד ועד הטפחות, ולא עלי המלאכה לגמור.
זאת ועוד אחרת, יודע הנני כי הייתי יכול להרחיב ספרי ולרשום בו עוד ערכים רבים, ואולי עוד פי שנים מכפי שנמצאים בו, אך חסרון ספרים היה לי לשטן על דרכי. רבות עמלתי עד כי עלה לי להשיג את הספרים אשר היו לי לעינים לציונֵי ספרי; האמנם כי אוצר הספרים הלאומי אשר בפה קמ"ר [-קרית מלך רב; סט. פטרבורג] היה פתוח לפני תמיד לרווחה [5] גם אוצר הספרים אשר נוסד ע"י חברת מפיצי השכלה בישראל העניקני ספרים רבים [6], אך גם פה גם שם לא רויתי את צמאוני, כי ספרים רבים אשר נמצאים שם מקורים נכבדים לעבודתי, לא מצאתי בשניהם [7] ואוצרות ספרים מבלעדי השנים האלה לא ימצאון פה [8], וישנם אשר ימצאון אצל אנשים פרטיים, אך לא יכולתי להשיגם אצלם. ובכן אחרי כל עמלי להמציא לי הספרים הנדרשים לעבודתי, יגעתי ולא מצאתי. הערכים אשר זמן המאורע נזכר במקור, צינתים לפי סדר זמנם, אך רבים מהערכים אשר זמנם לא נזכר, רשמתים רק לפי סדר הזמנים שחיו בהם מחברי הספרים אשר ממקורם שאבתי את הערך, למשל: אם נקרו לפני שני ערכים משם אברהם או יצחק אשר האחד מקורו הוא בשו"ת שבות יעקב והשני - בשו"ת שב יעקב, ובשניהם לא נזכר זמן המאורע, רשמתי אותו הערך משו"ת שבות יעקב קודם להערך אשר בשו"ת שב יעקב, כי ר' יעקב רישא בעל השבות יעקב נפטר שנת תצ"ג, ור' יעקב כ"ץ מפראג בעל ה„שב יעקב” נפטר שנת ת"ק [9], וכן הלאה. ובשמות הספרים אשר היו לי למקורים בחבור ספרי (הבא בראש מחברתי) ציינתי זמנם של רוב הגאונים אשר מספריהם אספתי את החֹמר לספרי, ואם יקרה איזה ערך אשר מקורו הוא באיזה שו"ת ולא נזכר שם זמן המאורע, אז יוכל הקורא לעיין ברשימת שמות הספרים הנ"ל וידע מתי חי המבחר של השו"ת, ומזה יוכל לדעת בערך את זמן המאורע.
והערכים אשר אספתים מציוני הנפטרים הרשומים על המצבה בשם „בן הקדוש”, סדרתים לפי סדר הזמנים אשר נפטרו בני הקדושים >>>>
- ↑ ראה מה שכתב בזה הגאון המפורסם ר' יצחק יעקב ריינעס בספרו חותם תכנית חלק שני (עמוד קנה-קנו) אשר יוכיח שם כי הכח של מסירת נפש אשר עם ישראל מצוינים בזה בדרך פלא, הכח הזה הוא המקיימם ושומרם שלא יבלעו בגוים בכל ימי פזרונם הנורא, ומה שרבים נלקחו למות מצד אמונתם ונענו בענוים קשים ומרים בכלל דתם והתפרפרו תחת ידי מעניהם בגלל אמונת לבבם הטהורה, בזה הניחו יסוד מוסד לקיום ונצחיות האומה, כי לולא הערו נפשם למות בגלל האמונה והתורה מי יודע אם היה כבר רגל יהודי דורכת על אדמת תבל. עיין שם ותמצא עֹנג לנפשך כי דבריו המה כלם פנינים ואבני חן יקרים ונחמדים.
- ↑ ראה בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' של"ג) אשר העלה כי גם הנהרג על ידי רוצח האורב לדם, אוקמינן ליה בחזקת צדקות וכשרות וקדוש יאמר לו. וראה בספרנו בערך ר' דוד שאכרלם אות ד' סי' ס"ד.
- ↑ ראה למעלה הערה 2.
- ↑ ברבע הרביעית לרביעי לאלף החמישי.
- ↑ מקרב לב עמוק הנני לתת תודה להאיש המורם, הרב החכם המובהק, דומיה תהלתו, רבי אברהם אליהו דוקטור הרכבי הי"ו, אשר במקום גדולתו שם ענותנותו, כי לא עזב חסדו ואמתו מאתי, ובסבר פנים יפות הטריח פעמים רבות למעני לחפש בחפש מחופש אחרי הספרים אשר דרשתי בבית אוצה"ס הלאומי, כי כחצי שנה ויותר היו מונחים שם הספרים בלי משטר וסדרים (בשנת תרס"ב-ס"ג חדשו את בית אוצר הספרים הלאומי ויבנו על ידו בנין גדול רם ונשא ויעתיקו את הספרים מהישן אל החדש, ומובן הוא כי בעת הזאת היו מונחים הספרים שלא כסדרם, וקשה היה למצוא את הספר המבוקש), ורבות עמל למעני להמציאם לי. ועוד תשעשעני תקותי כי יאציל מעתותיו המקודשות לתורה לתעודה ולחכמת ישראל, לשים עינו על ספרי - כאשר כבדני בהבטחתו בעת מן העתים - ויאיר עיני בתיקוניו ואולי עוד גם בהערותיו המאירים כספירים.
- ↑ בזה תודתי נתונה לידידי הביבליוגראף הנודע ומפורסם לשם ולתהילה מו"ה שמואל ב"ר ירמיהו ויענער, אשר העניקני תמיד מספרי האוצר הזה, ספרים חדשים גם ישנים. זכרה לו אלוה לטובה.
- ↑ ספרים רבים אשר יצאו לאור בחו"ל גם גם ספרים ישנים רבים חסרים המה בשני בתי אוצרות הספרים האלה. ולדוגמא אזכיר פה הספרים אשר דרשתי באוצה"ס הנזכרים ולא נמצאו שם: שו"ת אבקת רוכל להג"מ ר"י קארו; שו"ת איתן האזרחי להג"מ אברהם הכהן ראפפורט; שו"ת זכרון יהודה לר' יהודה בן הרא"ש; שו"ת ב"ח החדשות (בזה תודתי נתונה לידידי רשבי"ו הנ"ל אשר השאילני את הספר הזה מאוצר ספריו, והעתקתי ממנו את כל הנדרש לו); שו"ת חינוך בית יהודה לר' יהודה ליב האבד"ק פפערשי; קובץ על יד, הספר הרביעי משנת תרנ"ט (שם בכרך ח"י נמצא 'לקורות היהודים בפראג', גם צרות ווירמיישא בשנת שצ"ו, אמ"ר על הרוגי שווייד בשנת תתנ"ו [בטח יבואו שם זכרונות רבים לקדושי עליון והרוגים רבים]); קונטרס ווירמייזא ליעללעניק (גם את הספר הזה ועוד איזה ספרים השאילני בטובו הדירעקטאר של המוזעאום האזיאטי האקאדעמיק E. Salmanow > ע"פ השתדלותו של ידידי רשבי"ו הנ"ל); שערי ציון לר' יצחק בר' יעקב די לאטיש; חובות הלבבות עם פירוש „נאדר בקֹדש” להר"ר משה ב"ר ראובן מיורבארג (הוראדנא תק"ן); עיר דובנא ורבניה, ועוד ספרים חדשים גם ישנים אשר דרשתי שמה ולא השגתים.
- ↑ האמנם כי נמצא פה חמדה גנוזה הלא הוא אוצר הספרים של המוזעאום האזיאטי אשר מבלעדי אוצר הספרים שבאקספורד ולונדון הנהו היותר גדול מכל אוצר הספרים אשר בתבל (ראה רשי' ק"מ בהקדמת רשבי"ו לאות א' עמ' III), אך לא זכיתי להנות מאורו רק זמן קטן בראשית עבודתי, ואח"כ - לרגלי תיקון הבית הזה והעתקתו לבית חדש - נסגר על מסגר ועוד לא נפתח עד היום הזה.
- ↑ האמנם כי לא תמיד יעלה הדבר בדיוק, כי יוכל היות אשר הערך הבא בשו"ת שב יעקב יהיה זמנו קודם להערך הבא בשו"ת שבות יעקב, כי רק שנת מותו של ר"י רישא היה קודם לפטירתו של ר"י כ"ץ, אך מזה עוד אינו ראיה כי המאורע הבא בשו"ת של ר"י רישא היה קודם בזמן להמאורע הנזכר בשו"ת ר"י כ"ץ.