אבני נזר/אבן העזר/קעט
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ב' תשא תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב.
לכבוד אהובי ש"ב הרב המאוה"ג החריף הבקי שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה שבתי נ"י הכהן אבדק"ק פינטשוב.
בדבר הגט שנמצא שינוי בשם אבי המתגרשת שעלייתו לתורה וחתימתו הי' ארי' צבי ובפניו הי' קוראין אותו ליבוש ושלא בפניו ליבוש העשקא, ובגט נכתב ארי' צבי דמתקרי ליבוש הירש, [שהי' קוראין אותו כך לתורה ושכך הי' חתימתו אינו מפורש בשאלה אך בתשובת מעלתו כתוב כן, ואני משיב אם הוא כן]:
א[עריכה]
א) תחילה נחקור אם יש חשש בשינוי שם אבי' אף לפסול תורה, והנה בתשו' הרא"ש פוסל שינוי שם אביו משום הרואים שיאמרו שאינה מגורשת ששם אביו של בעלה אינו כך, ובתשו' רעק"א הובא תשובה מבית מאיר שסובר שזה פסול תורה יען שמשמעות הגט שאין זה בעלה, ודווקא בחשש ערעור הוא דהוי דרבנן, ובתשו' רע"ק משיג עליו מרא"ש פרק השולח בהי' לו שני שמות אחד במקום כתיבה ואחד במקום נתינה דצריך לכתוב שניהם מפני הרואים ומ"מ אינו אלא מדרבנן עיי"ש, ולדידי משום הא לא אריא, דהתם בכותב שם מקום נתינה עכ"פ במקום נתינה מבורר שזה בעלה, וכן בכותב שם מקום כתיבה עכ"פ במקום כתיבה מבורר שזה בעלה ואף בני מקום נתינה כשיחקרו במקום כתיבה יתוודע להם שזה בעלה ומה שנדמה להם שאינו בעלה היא מחמת טעות שאינם יודעים שם מקום כתיבה, משא"כ בשינה שם דירה או שם אביו:
ב[עריכה]
ב) והנה פרטי צדדי התירי אשה הזאת, אחד מ"ש מעלתו דאפשר שם העריסה הי' הירש ונשתקע לא חשוב משום שם צבי ושם העשקא, אינו טענה, דוודאי אם לא הי' נקרא העשקא יש לומר כל צבי קורין אותו הירש, ע"כ לא חשוב נשתקע, אבל זה שקורין אותו העשקא מהיכי תיתי שיש לו עוד שם אחר הירש, גם שם העשקא אינו מורה כלל שיש לו שם הירש מאחר שקורין אותו לתורה וחותם בשם צבי, וזה פשוט, ועוד מהיכי תיתי לומר שמעריסה הי' קורין אותו בשם הירש, ופשוט שמעריסה קורין בשם הקודש לבד וקצת שקורין חסר תיבה] איך יקראו אותו הבריות סתם, ודאי כינו שמו העשקא כמו שנקרא עתה ומהיכי תיתי לחוש שנשתנה הענין:
ג[עריכה]
ג) גם מה שדימה שמי שהי' שמו נפתלי ומחמת חולי נשתנה שמו נח נפתלי ונכתב במקום שידוע שינוי שמו וכתבו נח נפתלי ונשלח למקום אחר שלא ידעו, ודעת רב אחד שאם קיבלה הגט במקום שלא נודע שמם כלל כשר (והפנ"י חולק עליו] וה"נ באמעריקע לא נודע כלל ששם אבי' העשקא, אינו דמיון כלל, דהתם באמת שמו נח נפתלי וכדין נכתב רק מצד גריעותא דמקום נתינה לזאת דעת הרב הזה כיון שאין כאן שם מקום נתינה ששם לא היו יודעים כלל שמו שוב אזלינן בתר מקום כתיבה, משא"כ בנ"ד ששינו שם אבי' ממש, ומה שבמקום [חסר תיבה] היו חושבין ששמו העשקא זה בטעות:
ד[עריכה]
ד) אך יש לצדד עפ"י שיטת התוס' דמה שא"צ לכתוב אף השינוי בו אינו פוסל, ודעת מהריב"ל שהתוס' חולקים עם הרא"ש. וע"כ יש לומר אף דבשינוי שם האב פוסל בפ"ע, היינו משום דעכ"פ לכתחילה צריך לכתוב, וסברא זו דמה דלכתחילה צריך לכתוב פוסל בשינוי אף בדיעבד כתוב בגט פשוט בשם תשו' הרא"ם אבל בכנוי שם אביו דכתב הר"ן פרק המגרש דיעות אם צריך לכתוב וכל שום בשם אביו, וה"ה לדידן שפורטין הכינוי דלדעת רמב"ן א"צ לפרוט כינוי אביו, ועוד בשם אבי' כתב בגט פשוט בשם ראנ"ח דיש להקל בו במניעת. כתיבתו יותר מבשם אביו כ"ש בדאיכא תרתי לטיבותא ע"כ יוכשר לשיטת תוס':
ה[עריכה]
ה) אך כד מעיינינן הא ליתא, שהרי לדידן שאין כותבין שם דירה, ע"כ ס"ל כדעת רא"ש דלא כתב שם דירה כלל כשר דאל"כ כל גיטין שלנו יפסלו ח"ו, ובשינה שם דירה דעת הרמב"ם שהגט בטל מן התורה, והב"ש סי' קכ"ח ס"ק ואו העלה בצ"ע, וא"כ כיון דזה ברור דלא כתב שם דירה כשר ובשינה אפשר שבטל מן התורה, ובזה אי אפשר לומר הטעם משום לכתחילה דמדאורייתא אין לחלק בגט בין לכתחילה לדיעבד כמ"ש תוס' גיטין (ג': בסוף העמוד) והיינו משום דגירושין אינו מצוה רק מתיר ועי' תוס' נדה (ס"ו:) ד"ה כל] ואי אמרת שמשום לכתחילה דרבנן יפסול מדאורייתא ע"כ כדעת הרא"ש נקטינן דטעם הפסול משום הרואים שיסברו שאין זה בעלה ומשום זה פסול מה"ת כדעת הבית מאיר ואף שלכתחילה א"צ לכתוב כלל מה"ת ואזדא היתר הנ"ל:
ו[עריכה]
ו) מלבד זה אין סברא להכשיר מחמת שיטת התוס' מאחר שברא"ש מפורש להיפוך ובשיטת תוס' נחלקו האחרונים, ודעת מהרח"ש שגם שיטת תוס' כהרא"ש, ע"כ אין בידי להתיר האשה הזאת אף במקום עיגון:
ז[עריכה]
ז) מכתם מאלי' פסק ג"כ בשינה בכינוי שם האב פסול והביא כן בשם מהרי"ו ומהרח"ש, ובחת"ס חלק אהע"ז ח"ב סי' ט"ז מתחילת תשובתו הי' מקום להתיר בנ"ד, אך היא כולה מוקשה, כתב בשם תשובת רש"י שינה שם אביו אם נשאת לא תצא, ומשמעות לשונו אפי' לא החזיק שם בשם אביו שלשים יום ומפורש ברמ"א להיפוך, גם כתב בשם ספר גט פשוט שאם נשאת לא תצא והיא ג"כ בהחזיק שלשים יום דווקא, והעיקר שכתב בשם מהראנ"ח שינה שם אבי' כשר והביאו הג"פ, ובמחכת"ה להד"מ, ובמהראנ"ח לא כתב רק שיש להקל טפי בלא כתב שם אבי המתגרשת אבל לא בשינה, אך הג"פ כתב אי לאו דמסתפינא הייתי מיקל בשינה שם אבי' משום שאינה נקראת על שמו, אך ביטל דעתו מפני תשובת הרא"מ ומהרח"ש, ובאמת כן מפורש גם בב"י דשינה שם אבי האשה שוה לשינה שם אביו, ובסוף כתב שמצא רמז לחילוקו בראנ"ת בלא כתב שם אבי המתגרשת יש להקל יותר מלא כתב שם אביו אבל לא היקל בשינה, והנה הלכה ברורה בהבית יוסף והרא"מ ומהרח"ש וכן במכתב מאלי' דשינה שם אבי האשה פסול:
הדו"ש הק' אברהם