אבני נזר/אבן העזר/שכז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:58, 20 באוקטובר 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png שכז

סימן שכז

א[עריכה]

א) (שם) בגמ' דאמר ר"ל כו' מתוך שיכול לכופה למע"י נעשה כאומר יקדשו ידיך לעושיהן מבואר דאם לא הי' יכול לכופה שהי' יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה לא הי' הידים קנויים לו, וק"ל מ"ש מהא דאמר בב"מ (יוד) שאני פועל דידו כיד בעה"ב ומקשה עלה מדאמר רב פועל יכול לחזור אפי' בחצי היום ומשני כל כמה דלא הדר בי' ידו כיד בעה"ב כי הדר בי' טעמא אחרינא איכא דכתיב כי לי בנ"י עבדים ולא עבדים לעבדים וה"נ נימא כל כמה דלא אמרה הידים שלו, ואין לומר דשאני התם דטעמא אחרינא הוא דכתיב כו' ה"נ הלוא איני עושה לחוד לא מהני כמבואר בפוסקים, רק שיכולה להפקיע חיוב שתקנו לטובתה ממילא נפקע חיוב מעשה ידי' והוה נמי טעמא אחרינא ודו"ק:

ב[עריכה]

ב) ונראה ליישב דהנה הרשב"א הובא בשטמ"ק הקשה הלוא עבד עברי אינו יכול להקדיש וכ"ש ידי אשתו, האומנם כי בעבד עברי הטעם פשוט כיון שאינו יכול למכור כמבואר בערכין (כ"ח) יכול יחרים אדם בנו ובתו עבדו ושפחתו העברים ת"ל בהמה מה בהמה יש לו רשות למוכרה אף כל שיש לו רשות למוכרו, ומקשה הלא בתו קטנה יש לו רשות למוכרה. מבואר דעבד עברי אינו יכול למכור, וכ"כ הכ"מ פ"ב מהלכות עבדים בשם הרלב"ג, מ"מ ניליף מזה בקו"ח לאשתו כמו שלמד הש"ס בקו"ח בענין עשה עמי ואיני זנך, וצ"ל דאיכא פירכא דמה לע"ע שכן יוצא בגרעון כסף ואין לו בו קנין חזק שיוכל להפקיע עצמו בגרעון כסף, אבל אשה שאין לה דרך להפקיע עצמה שפיר יכול להקדיש ולמכור, אבל אם הי' יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה הרי יכולה להפקיע עצמה ושפיר נילף בקו"ח מעבד עברי כנ"ל ודו"ק:

ג[עריכה]

ג) ולפמ"ש נראה ליישב פסק הרמב"ם באומר יקדשו ידיך לעושיהם מעשה ידי' קודש, ותמה עליו הר"ן דבגמ' מבואר דדווקא למ"ד שיכול לכופה למעשה ידי' חשובים הידים שלו אבל לדידן שיכולה לומר איני ניזונית הידים אינם שלו ולהנ"ל נראה ליישב, דהנה ק"ל על מ"ש הכ"מ בשם הרלב"ג דממה שאין עבד עברי עובד הבת מוכח דאין האדון שליט בעבדו למוכרו לאחר, והיינו דלא עדיף לוקח מיורש, וק"ל בתו תוכיח דאין אדם מוריש זכות של בתו לבנו ויכול למוכרה *) וצ"ל דממה שאינו עובד היורש אין להוכיח אלא היכי דפקע רשותו, ואם לא יעבוד היורש הרי יוצא לחירות אבל אב המוכר בתו אם לא תעבוד לאדון הרי היא ברשות אבי', ודווקא באדון המוכר יליף הרלב"ג בקו"ח דבמכירה נסתלק רשות האדון המוכר לגמרי, ואלו יצוייר שיצא מרשות השני לגמרי כגון שימות הרי אין להראשון זכות בו ושוב הוי השני כיורש אבל אב המוכר בתו אם יוצאת מהשני ועודה קטנה הרי חוזרת לרשות אבי' דאבי' הוא עתה כמו תחילה, וכיון שהיא עובדת בין כך ובין כך הרי המכירה רק לגבי אבי' ושפיר מועיל המכירה:

    • ( הגהה י"ל דכעין ירושה שאינו ליעוד רק לשפחות גם למוכרה אינו יכול דאינו מוכרה לקרובים, וכ"ת יורישנה לאחיו ליעוד דליכא כסף:**(

ד[עריכה]

ד) והנה בכל זה ניחא בבעל שאינו יכול למכור ידי אשתו, דאין לומר הרי אם תצא מלוקח תעבוד את בעלה דאשתו היא, דליתא דמעשה ידי' תחת מזונות והרי מכר זכות זה שנותן לו חלף המזונות ואם תצא מלוקח לא ישוב שיעבוד הבעל שהרי אינו נותן לה שני פעמים מזונות, והזכות שהי' לבעל תחת שנתן לה פעם אחת מזונות כבר חלף עבר במכירה ודו"ק:

ה[עריכה]

ה) ודווקא המוכר בתו הרי הזכות שיש לו לאבי' בה בעצם כי אבי' הוא וע"כ חוזרת אליו כשיוצאת מהאדון:

ובהכי רווחא לן שמעתא טפי דבשיכול לכופה למעשה ידי' יכול להקדיש הידים, דלמ"ד יכול לכופה אין מעשה ידי' תחת מזונות רק מזונות תחת מע"י, הרי זכות מעשה ידי' שיש לבעל בעצם כמו אב בבתו וכשתצא משני חוזרת אליו, ושפיר יכול להקדיש, מיהו זה אינו לפמ"ש לעיל דגם ר"ל מודה דמעשה ידי' תחת מזונות]:

ו[עריכה]

ו) והנה כל זה אינו אלא ריש לקיש לשיטתו בקידושין (ט"ז) קטנה יוצאת מאדון במיתת אב מקו"ח ואין הקטנה עובדת האדון לעולם רק כשיש לה אב ושייך הסברא שאם לא תעבוד האדון תעבוד לאב אינו נסתר הסברא של הרלב"ג דלוקח לא עדיף מיורש מבתו דאינו יכול להורישה ויכול למוכרה, דשאני בתו שאם לא תעבוד האדון תעבוד לאב דקיים הוא ע"כ אמר ר"ל מתוך שיכול לכופה כו', שאם הי' יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה לא הי' יכול להקדיש, אבל למה דקי"ל בקידושין (שם) דלא כר"ל אלא אפי' מת האב עובדת לאדון, א"כ נסתר הקו"ח של הרלב"ג, ולעולם יכול האדון למכור עבדו, וע"כ אפי' יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה יכול להקדיש הידים, האומנם כי מפשט הברייתא דערכין מבואר דאינו יכול למכור עבדו, אולם לא ראיתי להרמב"ם שהביאה, וגם הכ"מ כשהביא דברי הרלב"ג לא הביא ברייתא זו אולי יש איזה תירוץ לברייתא זו:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.