אבני נזר/אבן העזר/קמד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר קמד

סימן קמד

א

א) בש"ס יבמות (נ"ז:) פחותה מבת שלש שנים ויום אחד הואיל ואין לה ביאה אין לה חופה, הרשב"א קידושין (יוד:) בהא דנשאת לכהן אוכלת בתרומה בשם רש"י דאין חופתה חופה, והוא ז"ל חולק לעולם חופתה חופה אלא משום שאינה ראוי' לביאה אינו בודקה תחילה עיי"ש היטב, והגם שברש"י שלפנינו בקידושין לא נמצא כן, הנה בסנהדרין (נ"ה:) הואיל ואין ביאתה ביאה אין חופתה חופה והויא לה כארוסה כו':

ב

ב) ונראה לי דרש"י לשיטתו לפי מה שפירש ר"י שיטתו דרב ושמואל תרווייהו כר' הונא חופה קונה ושמואל אמר אין חופה לפסולות דחופה משום קירוב ביאה, ופסולה דאינה ראוי' לביאה לא הוי חופה, ממילא אינו קונה ולא פסול אפי' לר"מ, וא"כ כיון שמודה לו רב בפחותה מבת ג' היינו ג"כ שאינו פוסל אפי' לר' מאיר מוכח שאינו קונה דלא הוי חופה כלל, והרשב"א לשיטתו ביבמות דלא ס"ל כר"ה וחופה אינו קונה, מ"מ חופה פוסל אף שאינו קונה משום קירוב ביאה, מודה בפחותה מבת ג' דלא הוי קירוב ביאה אינו פוסל, ואינו פוסל לר"מ משום קנין דחופה אינו קונה בשום מקום:

ג

ג) והנה לדעת רש"י דפחותה מבת ג' לא הוי חופה לקנות נראה סיוע לדעת רמב"ם דחופת נדה אינו קונה לשמואל דאמר אין חופה לפסולות עכ"פ, דמה אמרת שאני נדה שראוי לאחר זמן, פחותה מבת ג' שנים תוכיח, שאף שאינו חסר לה מג' שנים רק יום או יומים ואעפי"כ אין חופתה קונה, מה תחלוק שאני התם שבעצמותה אינה ראוי' תאמר בנדה דארי' דאיסורא רביע עלה פסולה תוכיח שבעצמותה ראוי' וארי' דאיסורא רביע עלה ואעפי"כ אין חופתה חופה, וזהו לשמואל:

ד

ד) אך גם לרב נראה דווקא בפסולה לעולם על כרחין דעתו לבא עלי' באיסור על כן חשוב ראוי' לביאה, דכהאי גוונא כתבו תוס' ביצה (י"ב:) במבשל גיד ביו"ט דמבואר שם בגמ' מבשל גיד ביו"ט אמרינן מתוך כו' והקשו בתוס' הא בעינן צורך קצת והכא מה צורך איכא, ותירצו כיון שרוצה לאוכלו היינו צורך יו"ט, וה"נ טעמא דרב כיון שרוצים בעבירה חשוב ראוי לביאה, אבל נדה שנושאה לדור עמה לאחר שתטהר ואין שום אומד שרוצה בעבירה ח"ו לא הוי ראוי' לביאה ומשום אחר זה הא לא חשוב ראוי כמו פחותה מבת ג' יום או יומיים:

ה

ה) נחזור לענינינו, לשיטת רש"י אף אם יהי' לה היתר לאחר זמן חשוב פסולה ולשמואל אין חופה [ויותר מזה דבמקום שאין אומד שרוצה לבועלה באיסור גם רב מודה] אך דעת רשב"א וכן נראה דעת תוס' [שפירשו ג"כ דלא ס"ל כר"ה דאמר חופה קונה] דלא נקראת פסולה רק אם אין לה היתר, ובזה נבין חילוק לשון בין פירש"י כאן בין תוס' קידושין (כ"ז:) שרש"י פירש בראיית רב ששת מסוטה דיש חופה לפסולות בד"ה וש"מ וז"ל דקני לה חופה ואע"ג דלא, חזיא לביאה "משנסתרה" ואלו תוס' בקידושין שם פירשו משום שנבעלה אין חופה תופסת בה למ"ד אין חופה לפסולות יעיי"ש, ואינו מובן טעם מחלוקתם:

ו

ו) ולהנ"ל יובן היטב דסברת רש"י במה שנסתרה לבד חשובה פסולה אף אם באמת לא נבעלה כמבואר בתוס' סוטה (כ"ח.) דסוטה אית בה לאו הבא מכלל עשה אף אם היא טהורה נענש בב"ד של מעלה אם בא עלי' כמו על חייבי עשה לא כשאר ספיקות כגון ספק חלב ספק שומן ואכלו ונודע שהוא שומן עיי"ש, ועל כן אף אם באמת לא נבעלה פסולה היא, ואף שאם באמת לא נבעלה הא יש לה היתר ע"י השקאה, לדעת רש"י אף בכה"ג מקריא פסולה [ומ"מ לרב יש בה חופה, אף שכתבנו שבמקום שאין ראי' שרוצה לבא עלי' באיסור רב מודה שאין חופה, אין להקשות בזה מנלן שרוצה לבא עלי' באיסור אימא שנושאה כדי לבא עלי' לאחר השקאה, דליתא שאם כן לא יקנה אותה בחופה ולא יועיל בה השקאה ועל כרחין רוצה לבא עלי' קודם השקאה, ושפיר מועיל בה חופה לרב] אך התוס' לפי שיטתם דבמקום שיש לה היתר אף לשמואל יש בה חופה, הא אם טהורה היא יש לה היתר, על כן מפרשים משנבעלה, והיינו דשוב לא יבדקו אותה המים שבאם באמת נטמאת לא הועיל בה חופה ולאו השקאה היא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף