אבני נזר/אבן העזר/רסב

סימן רסב

פרק האשה שנתארמלה א) (דף טז) בתוד"ה דאי, נראה כו' דלמ"ד דמצי טעין פרעתי הכא נאמן הבעל במגו כו' לכאורה אכתי ניחא קושיית הש"ס מנתארמלה שהם לא פרעו ואינם יודעים אם הי' אלמנה רק שטוענין להו טענתא דאבוהון ואבוהון לא הו"ל מיגו דפרעתי דתוך זמנו הי', וצ"ל משום חשש צררי לפני מותו, ומדברי התוס' אלו מוכח דלאו לחיוב שבועה לחוד חיישינן לצררי, רק גם לפטור ממון, ועיין בקצוה"ח סי' מ"א: