גליוני הש"ס/בבא מציעא/לב/א
שנאמר עמו. נ"ב עיין שו"ת הריב"ש סי' קצ"ה אי יש לדון מזה אל' בני אדם:
הואיל והוקש כיבוד או"א לכבודו של מקום. נ"ב סנהדרין נ' א':
אמר רבא מדברי שניהם נלמד. נ"ב כלשון זה כריתות כ"ב ב' וע"ע נדה ט"ז ב' א"ר זירא מדברי כולם נלמד וב"ב פ"ב ב' א"ר זירא מדברי רבינו נלמד:
רש"י ד"ה אבידה עשה ול"ת היא. נ"ב עיין שו"ת חות יאיר סי' ו' קושית השואל הא איצטריך קרא להיכא דא"ל אביו להמתין עד שיתיאשו הבעלים דליכא רק ל"ת גרידא ע"ש סי' ו' וסי' ז' ומצאתי דהקושי' קדומה בשו"ת רדב"ז ח"א סי' תקכ"ד וע"ש אריכות בסוגי' דכאן וגם שם חידוש דכי היכא דזקן ואינו לפי כבודו פטור ה"נ נשים פטורות משום כל כבודה בת מלך פנימה עש"ה:
תוד"ה כבד כ' הא דנקט קרא דדברי קבלה ולא נקט קרא דאיש אמו ואביו תיראו כו' משום דניחא ליה לאתויי קרא דכיבוד. נ"ב י"ל עוד הסברה יותר עפ"י רמב"ן עה"ת פ' יתרו דטעמא דעדל"ת משום דעשה עבודה מאהבה ול"ת עבודה מיראה ועבודה מאהבה עדיף ע"ש א"כ יראת אב ואם נהי דאיתקש ליראת המקום מ"מ כל שעניינו יראה אין בכחו לדחות ל"ת כיון דתרוייהו עניינם יראה ומאי אולמי' כו' וע"כ הוצרך לאתויי קרא דכיבוד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |