שו"ת רדב"ז/ז/עג

שו"ת רדב"ז ‏ ז עג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן עג   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי במ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ד מה' נחלות מי שהיתה לו שפחה והוליד ממנה בן וכו' אעפי"כ אינו נושא בת ישראל עד שיביא ראיה שנשתחררה אמו ואח"כ ילדה אותו שהרי הוחזקה שפחה בפנינו עכ"ל ונסתפקת מפני מה לא אמר הרב ז"ל עד שיביא גט שחרור או עד שיביא ראיה שנשתחרר או שחכרו אותו אחיו או יורשי אביו:

תשובה הרשב"א ז"ל נשאל על זה סי' אלף קכ"ג ולא ראיתי שתירץ בה כלום אלא העלה כי לענין להתירו בבת ישראל אין חילוק ביניהם אבל לענין בתו יש חילוק לינשא לכהונה והרב ז"ל לא איירי התם לא לענין בתו ולא לענין כהונה ונראה לי ליישב דבריו ז"ל דנקט עד שיביא ראיה שנשתחררה אמו ואח"כ ילדה אותו לאשמועינן אפי' היה אביו איניש דעלמא ואיכא למיחש שמא בא עליה ואח"כ שחרר אותה ונמצאת הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אפ"ה יורש את אביו דאע"ג דלענין לישא בת ישראל לא נפקא מינה מידי לענין ירושה נ"מ דאי הוה אמר עד שיביא גט שחרור לא הוה ידעינן דין הירושה דעד כאן לא אמרי' שאם היתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אינו יורש את אביו כההיא דרב מרי בריה דאיסור גיורא דהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ואמר רבא היכי ליקנינהו רב מרי להני זוזי אי בירושה לאו בר ירושה הוא לא אמרינן הכי אלא בגר ממש אבל ישראל הבא על שפחתו כיון דחזינא דילדה אותו והיא משחררת מסתמא קודם שבא עליה שחררה ויורש את אביו דאיכא כמה טעמי חדא דלא שביק היתירא ואכיל איסורא ותו דרגלים לדבר דהא חזינן דשחררה ותו דמוקמינן ולד אחזקתיה ובקדושה נוצר ותו שהרי הוא אומר שהוא בנו ומשוחררת היא אמו. כללא דמילתא כיון דאיכא כל הני טעמי אפי' היה אביו ישראל דעלמא שאינו לא חכם ולא כשר בנו הוא לכל דבר ויורש את אביו ומש"ה כתב הרב ז"ל ואעפי"כ אינו נושא בת ישראל עד שיביא ראיה שנשתחררה אמו ואח"כ ילדה אותו שאם הוא כן בנו לכל דבר ואפי' ככל איש שאינו חכם ולא כשר. הנלע"ד דוד ן' זמרא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף