שו"ת רדב"ז/ז/מג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־08:55, 25 בספטמבר 2024 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (העלאת גרסה ראשונית מדיקטה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png מג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   חלק ז - סימן מג   רדב"ז

שאלת ממני אודיעך דעתי במי שקדש במנה ונתן לה בהם תכשיטים ואינם שוים מנה והיא אומרת לדידי שוין לי מנה אם היא מקודשת או לא:

תשובה ראיתי לפרש לאחד מן האחרונים של הדור שלפנינו שכתב דאינה מקודשת ודייק לה מדאמרינן בפ"ק דקדושין אפלוגתא דרבה ורב יוסף שראי אי צריכי שומא או לא אי דאמר בכל דהו כ"ע לא פליגי דלא צריכי שומא ואי דאמר לה ן' ולא שוו ן' הא לא שוו ומכאן דקדקו דהא ודאי לא צריכה למימר אלא ודאי אתא לאשמועינן דאפי' אמרה היא לדידי שוו לי ן' אינה מקודשת כיון דלא שוו ן' ואני אומר כי אין מכאן ראיה כלל דאדרבה דוק לאידך גיסא אי דא"ל ן' ולא שוו ן' הא לא שוו ן' כלל לא לדידה ולא לאחריני אבל אי שוו לדידה ן' לעולם אימא לך שהיא מקודשת ומנא אמינא לה מהא דרב כהנא דשקיל סודרא בפדיון הבן אמר לדידי חזיא לי ה' סלעים אמר ר' אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבא הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה אבל כ"ע לא ומדברי הרמב"ם ז"ל פי"א מה' בכורים נראה דה"ה בכל כהן שכתב וז"ל נתן לו כלי שאינו שוה בשוק ה' סלעים וקבלו הכהן בה' סלעים הרי בנו פדוי עכ"ל. משמע דכל כהן מצ"ל לדידי שוה לי ה' סלעים ואעפ"י שתימה עליו למה לא חילק בין גברא רבא לאיניש אחרינא כדמשמע מדברי ר"א איכא למימר דה"ק כגון רב כהנא דגברא רבא הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה שכן דרך ת"ח להתנאות ולהתכבד בטליתו וה"ה לכל אדם שהיה רגיל להתכבד ולהתיקר בכיוצא באותו חפץ מצי לומר לדידי שוה לי ה' סלעים וכ"ש בנדון דידן דמציא האי איתתא למימר לדידי שוה לי מנה שכן דרך הנשים להתנאות ולהתכבד בתכשיטין. ואפי' לדעת החולקין על הרב ז"ל נ"ל דמודו בנ"ד דע"כ לא פליגי אלא גבי פדיון הבן דאין בנו פדוי בפחות מה' סלעים אבל האשה מתקדשת בש"פ והאי דא"ל התקדשי לי במנה ונתן לה פחות ממנה דאינה מקודשת מפני שהיא מקפדת אבל היכא דאיהי גופה אמרה לדידי שוה לי מנה ליכא קפידא ומקודשת תדע שאם קבלה הקדושין ואמרה בין שיהיו מנה או פחות אני מתרצה בכך מי נימא דאינה מקודשת הכא נמי לא שנא. והר"ן ז"ל נסתפק במקדש בדבר שאינו שו"פ אי מציא אמרה לדידי שוה לי פרוטה דאפשר דכיון דלא שוה מידי לאו כל כמינה לתת עליו תורת כסף משמע בהדיא שאם היה עליו תורת כסף דמציא למימר לדידי שוה לי כי הך דרב כהנא ואפי' לדעת החולקים על הרב דבפחות מה' סלעים לפדיון הבן כפחות מש"פ בקדושי אשה אבל ביותר מש"פ והיא אומרת לדידי ש ה לי כך וכך לא נסתפקו דודאי מקודשת. הנלע"ד כתבתי דוד ן' זמרא.

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף