גליוני הש"ס/פסחים/צא/א

גליוני הש"ס פסחים צא א

דף צ"א ע"א

יכול אף בשעת היתיר הבמות כן. נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ק"ך:

רש"י ד"ה בית האסורין של ישראל כ' או לשלם ממון. נ"ב עיין שו"ת שתי הלחם סי' ט' ומצאתי בשו"ת מהר"י ווייל בחידושי אגדה שם [דס"א ע"א דפוס קאפוסט] וז"ל אבא בר מרתא הוו מסקו ביה זוזי בי ריש גלותא הוו מצערי ליה משמע אדם שיש לי ואינו משלם חובשין אותו עכ"ל וע"ע ש"ע או"ח סי' של"ט סעי' ד' בהג"ה וע"ע רא"ש מועד קטן פרק ב' סי' ה' מאי הרדפה כו' ועיין שאלתות פ' קרח סי' ק"ל דנ' דמפרש הך דמ"ק ט"ז א' ואסרינן דהיינו להושיבו בבית האסורים דלא כפירש"י שם וע"ש בשאלתות דאין בנוסחתו תיבות מאי הרדפה ועיין רמב"ם ה' מלוה פ"ב ה"א מש"ש ואין אוסרין אותו ומשמע דמצד התקנה יש לאוסרו בבית האסורים אם אין רוצה לישבע שבועת התקנה שאין לו יותר עש"ה דאל"כ לא הי' לו לכתוב כלל הך דואין אוסרין אותו ודו"ק וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ז' אות י"א דכ' דמנהג פשוט בכל תפוצת גלות ישראל מי שחייב מס לקהל חובשין אותו בבית הסוהר כו' ע"ש וא"כ י"ל דרש"י דכאן נמי איירי בהכי וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ס"ח אותיות י', י"א עש"ה וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קס"ח וע"ע ברמב"ם שם פ"ב ממלוה ה"ד דאם הוא אמוד שיש לו ממון אין משביעין אותו רק מעשין אותו לשלם ע"ש ועישוי זה י"ל דהוא ג"כ ע"י בית האסורים וגם מדינא דגמ', עיין שו"ת הר"י ברונא סי' רל"ה דדימה אותו להוחזקה נדה בשכינותי' דמלקין עפ"י השכינים וה"נ כיון דהשכינים אומרים שהוא עשיר ויש לו לשלם כופין אותו בכל דבר עש"ה:

כ' אי נמי כדתניא כו'. נ"ב יש עוד בירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ח יהא תפוש עד שיבואו עדיו ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף