גליוני הש"ס/פסחים/כב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:58, 24 בספטמבר 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png כב TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


דף כ"ב ע"ב

והרי אמ"ה כו'. נ"ב עיין שו"ת מהרי"ל סי' קנ"ז ד"ה ואם מותר אדם להאכיל לבהמות חבירו כו' וסי' קס"א עש"ה וע"ש דעת המהרי"ל דאפי' לא הי' מקרא להתיר אמ"ה בהנאה מ"מ לב"נ שפיר הי' מותר בהנאה דכיון דכל הלימוד לאסור בהנאה מנבילה א"כ כה"ת לישראל ניתנה ולא לעכו"ם ואין ראי' לאסור גם לב"נ בהנאה והביא שם ראי' לזה דאל"כ גם עתה דכתי' קרא דרק חזק וגו' הא הקרא רק לישראל נאמר וא"כ אכתי לב"נ יהי' אסור וא"ל דמי איכא מידי כו' דז"א דכיון דאסור לישראל באכילה מיהת לא שייך מי איכא מידי וא"ל דאה"נ דאסור לב"נ גם עתה בהנאה דז"א דא"כ כי פריך מאי איכא בין חזקי' לר' אבוה לימא איכא ביניהו הנאת אמ"ה לב"נ עכת"ד עש"ה ומ"ש דכיון דאסור לישראל באכילה מיהת לא שייך מא"מ נ' טעמא דעיקר האוכל הוא אכילתו וע"כ כיון שגם הישראל אסור באכילה אין זה נחשב חומר מה שהב"נ אסור גם בהנאה כיון דאין ההנאה עיקר הדבר ובמה שהיא עיקר הדבר דהיינו האכילה הרי גם הישראל אסור ולדעת האומר דכל הנאה נחשבת שלא כדרך במידי דאכילה ולכן אין לוקין עליה לרמב"ם ז"ל ניחא בפשיטות דאין איסור ההנאה חומר כיון דבלא"ה אין דרכו בכך רק באכילה ואולם מירושלמי ערלה דע"כ תרומה במאה וערלה וכה"כ במאתים דמתוך שכפל איסורו אכילה והנאה כפל עלייתו מוכח דאיסור ההנאה ערכו בשיווי כערך איסור האכילה מדחשיב כפל ממש וכופל שיעור הביטול משום זה וע"ע שו"ת חתם סופר חלק אורח חיים סי' פ"ו ד"ה שוב בדיק לן מר:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף