גליוני הש"ס/מכות/י/א
גליוני הש"ס 
מכות י א
פרוודהא. נ"ב פירש"י כפרים הסמוכים לה ונקראות על שמה ונראה דכך היה בפועל שהיו נקראות על שמה אבל סתמא כפרים הסמוכים אינם בכלל עיר שיקראם הכתוב חברון וכנראה מהך דב"ב ס"ח ב' דהמוכר את העיר לא מכר בנותיה ופירש"י כפרים הסמוכים לה וע"ש בכולה סוגי'.
ואולי יש חילוק בזה בין לשון בני אדם ללישנא דקרא. ואם נאמר כן, צריך לדעת השיעור עד כמה מיקרי סמוך לעיר. ועיין ביצה ל"א א' במשנה כל שסמוך לעיר פירש"י סמוך לעיר ממש ויל"ע עוד בעירובין כ"ג א' במשנה או שתהא סמוכה לעיר וצריך לדעת ג"כ בכמה מיקרי סמוך וע' נדרים נ"ו ב' דמה שהוא חוץ לעיבורה של עיר ליתיה בכלל עיר.
ועיין שו"ת גאונים בתראי סי' כ"ז ד"ה גם אודות שאמר העד כו' וע"ש בהג"ה בגליון שתמה על מה שלא העירו מגמ' דכאן. ולפמ"ש אין ראי' מכאן. ושוב מצאתי בשו"ת מהרי"ו סי' ע"א דיבר ג"כ מזה והביא גמ' דכאן עש"ה מש"ש בזה. ועיין סנהדרין ק"ב א' רש"י ד"ה בשכם מכרו אחיו את יוסף דכ' דאף דמכרוהו בדותן מ"מ דותן הוא כפר הסמוך לשכם ונקראת על שם שכם ולכן אמרינן דבשכם מכרו עש"ה ואין מבואר גם שם אם הכוונה דמפאת דהוא סמוך לשכם לכן קרינן לי' אנן שכם ואמרי' דבשכם מכרו כו' ואמרי' משום זה דשכם מוכן לפורעניות או הכוונה דכך הי' ידוע ומקובל לחכמים דכפר דותן הי' נקרא ע"ש שכם בפועל ודו"ק וע"ע בירושלמי בבא בתרא פ"ד ה"ז שם דמחלק לעניין כפרים הסמוכין לעיר בין אם הם בתחומה או לא וע"ש במראה הפנים ד"ה מאן דאמר כו' ועיין בפתחי תשובה אה"ע סי' קכ"ח סק"א. וע"ע בירושלמי סנהדרין פרק א' הלכה ב' מימר בתים מיהודה ושדות מדן ע"ש דקרי קרא לשדות שסביב עיר "בעלת" בשם "בעלת" עש"ה בפני משה ואולי הכוונה לשדות שהם בעיבורה של עיר: