גליוני הש"ס/בבא מציעא/עט/א

גליוני הש"ס בבא מציעא עט א

דף ע"ט ע"א

והא הכא כיון דכי מטי יובל קא הדרא ארעא כו'. נ"ב ע' נימוקי יוסף פ' הזהב דצ"ב ע"א מדפי הרי"ף דהביא בשם הרשב"א בהא דלא אמר הכא דקונים הקרקע ע"מ שלא יחזירנה ביובל כי היכא דע"מ שלא תשמיטני בשביעית אין שביעית משמטתו היינו משום דביובל לא מהני תנאי כזה דאין לו זכות להתנות עלי' משום שאינה שלו שהיא קודש לד' דכתי' כי לי כל הארץ עכ"ל ולכאורה גם בשביעית אמר בסנהדרין ל"ט א' אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא כו' וה"ז כל' הכתוב ביובל כי לי כל הארץ ואולי הך דסנהדרין הוא רק בשמיטת קרקע אבל אינו בשמיטת כספים דאין השמיטה בארץ היינו הקרקע ואולם נ' יותר דכל עניין השמיטה אחד וכיון דשמיטת קרקע מפאת כדי שתדעו כו' נ' דגם שמיטת כספים זה עניינו שלא יחשוב האדם בממונו ועשרו כי מעצמו הוא עושה חיל רק ידע שהממון של השי"ת ולמי שהוא ית' רוצה נותנו וציוה להשמיט חוב בשביעית משום זה כדי שידע שלא את שלו הוא מניח מלתבוע רק הממון של השי"ת והוא ית' ציוה על כך ואולם גוף הקושי' מדוע לא מהני תנאי כזה ביובל כמו בשביעית לכאורה י"ל בפשיטות דבשביעית שפיר מהני תנאי שאם אין מקיים התנאי להחזיר המעות אחר שביעית נמצאת המלוה בטילה למפרע כיון הית' על תנאי ולא נתקיים התנאי ונמצאו המעות בידו גזל למפרע וגזל הרי אין שביעית משמטתו וא"כ שפיר צריך להחזיר ממילא ומשא"כ ביובל אם תתבטל המכירה ע"י ביטול התנאי ותהי' הקרקע גזל ביד הלוקח א"כ בלא"ה הא צריך להחזירה ואיך יועיל תנאי שלא יצטרך להחזיר ויוכל התנאי להועיל רק שיחזיר הקרקע ויוחזרו לו מעותיו וישלם הוא כל הפירות שאכל עד עכשיו כיון שבגזל אכלם וע"ז הרי לא הי' כוונת התנאי ואין דעתם לכך ורק לשלא תוחזר הקרקע הוא שבאו להתנות וזה הרי א"א כלל לתנאי להועיל ודו"ק היטיב ועוד נ' דתנאי דע"מ שלא תשמיטני בשביעית עניינו דכיון דיכול אדם להתחייב לחבירו מה שאינו חייב ע' ריש הנושא ובתוס' וראשונים ונ' פשוט דהמתחייב מעצמו ממון לחבירו אין שביעית משמטת חוב זה כיון שאינו הלואה והוא מתנה גרידא כאילו נתן לו ממון במתנה כך נותן לו התחייבות שמתחייב עצמו לו וה"ל כהקפת חנות ושכר שכיר דאינו משמט ואף דכתובה משזקפה במלוה משמטת ע' גיטין י"ח א' שאני זקיפה במלוה דנחשב שקיבלה הכתובה בפרעון וחזרה ולותה לו המעות דזה עניין זקיפה במלוה ודו"ק אבל התחייבות כו' כנ"ל הרי אין בו עניין זה וכיון שאינו מלוה פשוט דאינו משמט בשביעית וע"כ עניין התנאי דע"מ שלא תשמיטני בשביעית הוא דהלוה חייב לו ההחזרה עד שביעית מכח המלוה ומשביעית ואיליך שפוסק חיוב המלוה הלוה מתחייב עצמו על אז מעצמו לתת לו סך ממון זה והוא ככל מתחייב עצמו מה שאינו חייב דג"כ חל החיוב וחיוב זה הרי אינו נשמט עוד ולכן שפיר חייב לעולם ודו"ק היטיב וא"כ ביובל דיוכל התנאי עד"ז ג"כ להחשב עניינו רק בעד יובל תהי' המכי' ומאז ואיליך דפסק כח המכיר' הוא נותן לו הקרקע במתנה מעצמו שלא מפני המכיר' וא"כ זה ג"כ הא לא מהני מידי דהא גם מתנה חוזרת ביובל ודו"ק היטיב מאוד ולפי"ז לכאורה לר' מאיר דס"ל בבכורות נ"ב ב' דמתנה אין חוזרת ביובל יועיל באמת תנאי. כזה גם ביובל והש"ס כאן אזיל לפי ההלכה דקיי"ל כרבנן דהתם דמתנה חוזרת ביובל ואולם לר"מ הא גם בדבר שבממון לא מהני תנאי ע"מ שכתוב בתורה וע' לעיל נ"א ב' תוד"ה אבל ובאתי רק להעיר וע"ע מ"ש בגליון מכות ג' ב' וגוף הדבר דלא מהני תנאי בקניית קרקע ע"מ שלא להחזיר ביובל יש עוד ראי' לזה מגמ' ב"ב קי"ב א' פינחס דזבן מיזבן לא מצית אמרה דא"כ נמצאת שדה חוזרת ביובל כו' והרי הי' אפשר לו לקנות ע"מ שלא להחזיר ביובל וע"כ דלא מהני תנאי זה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף