גליוני הש"ס/קידושין/לא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:56, 28 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ל"א ע"ב

דכל אימת דהות בעי למיסק לפוריא גחין וסליק לה. נ"ב כזה ע"ז י' ב' כי הוי בעי רבי למיסק לפוריא היי גחין קמי פורי' א"ל סק עילואי לפוריך:

ומכבדו במותו. נ"ב עניין אמירת קדיש על אב ואם נוחי נפש הוא משום שחייב הבן לכבד אביו ואמו במותם ובחייהם כדאמרי' בקידושין ואין לך כבוד גדול מזה שיזכה אותו ועדיף ממה שיאמר הריני כפרת משכבו, ל' שו"ת הרד"ך בית י"א חדר א' ולפי"ז חיוב אמירת הקדיש הוא דאוריתא משום כיבוד וע' שו"ת שבות יעקב סי' ק"ב דדן לומר דכל אמירת קדיש הוא רק מספק דשמא אביו צדיק וא"צ לקדיש ואם יש עוד ספק ה"ל ס"ס להקל ואין חייב לומר קדיש ע"ש ולדבריו הנ"ל לכאורה אין בקדיש משום כיבוד דאדרבה מראה שחושש עליו שאינו צדיק וגס גוף ד"ז דאמירת הקדיש רק מספק שמא אינו צדיק צ"ע דמדוע נחוש לזה ולא ניקום לי' בחזקת צדיק ובזכרוני משו"ת חתם סופר חיו"ד דיש לכל אדם חזקת צדיק גמור שאין עצמותיו מרקיבין ואולם לפי"ז הרי לא הי' ראוי לשום מת שיטמא למ"ד דקברי צדיקים אין מטמאין וע"ע בשו"ת שבות יעקב סי' צ"א דכ' בשם מפרשי התורה בטעם הזאת ג' וז' לטומאת מת דשמא הי' המת צדיק ואינו מטמא ונטמא המוזה בהזאה א' שביום ג' ולכן צריך הזאה ב' והיא מטהרתו מטומאת הזאה א' ע"ש מש"ש בזה וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' נ"ג דלא פשיטא לי' שתהי' חיוב כיבוד אב לעניין חיוב לקיים דבריו וכ"ש אחר מיתתו עש"ה כל התשובה וע' שו"ת שבות יעקב סי' קס"ח:

הריני כפרת משכבו. נ"ב עתה נוהגין לכתוב כן אחר מיתת אביו תוך שנה אף כי בזכיר' בפה לא נהגו ועפ"י הדין נהפך הוא ל' שו"ת חות יאיר סי' ע"א:

מאכיל ומשקה מלביש ומכסה. נ"ב ל' רש"י פ' קדושים מלביש ומנעיל וע' שו"ת חיים שאל סי' ע"ו בשם שו"ת שבות יעקב דדקדק מזה דמנעל אינו בכלל מלבוש ודחי דהא קתני נמי מאכיל ומשקה אע"ג דשתי' בכלל אכילה עש"ה ובמחכת"ה נ' דאין דחייתו דחיי' דבל' חכמים אין שתי' בכלל אכילה ע' ב"ב קמ"ו א' דאדתנן במתני' ואכל שם סעודת חתן אמר בגמ' אכל תנן שתה מאי ובחידושי הארכתי ועמ"ש לעיל כ"ב ב' בגליון וע' שבת י"א א' לא יאכל הזב כו' ושם שתי' בכלל וכדמוכח מהך דשם י"ג ב' אכל עמי ושתה עמי וכמ"ש הפוסקים ע' ביריאים סי' קצ"ב ורוקח סי' שי"ז בה' נדה דלא יאכל תנן וה"ה לא ישתה ע"ש והגיע לידי שו"ת שבות יעקב וראיתי שבסי' כ"ד כ' כן בשם השערי אפרים דמנעל אינו בכלל מלבוש ודחה דבריו ובמהדורא בתרא לשבות יעקב שם בסי' כ"ד הנ"ל הביא ראי' הנ"ל מכאן ודחאה כנ"ל דהא קתני נמי מאכיל ומשקה אע"ג דשתי' בכלל אכילה ע"ש וע"ע בדברי הימים ב' ה"ח וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום וג' וא"כ אפי' לא יהי' בל' חכמים שתי' בכלל אכילה מ"מ י"ל דאין לדקדק מן הגמ' דהש"ס לישנא דקרא נקט מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל ממש כלישנא דקרא וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום וע' ירושלמי ב"ק פרק א' הלכה א' כמה דאישתעי קרייא אישתעיית מתניתא וכזה בירושלמי סנהדרין פ"ז ה"י וכ"ה עוד בכ"ד דדרך הש"ס למינקט לישנא דקרא:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף