גליוני הש"ס/יבמות/קכב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:55, 25 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png קכב TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף קכ"ב ע"א

זיל לקמי' דר' יוסף דחריף סכינא אזלה קמי' פשט מהא מתניתא כו'. נ"ב היינו דזה ג"כ נקרא חריפות מה שיודע לכוון הדבר הנשאל עליו אל הבריתא הידועה לו בבקיאותו ודוגמתו בב"מ פ"ד א' ניזיל ר' אלעזר כו' דמיחדדין שמעתתי' אזיל יתיב קמי' כל מילתא דהוי א"ר יוחנן א"ל תנא דמסייע לך כו' והיינו דזה נקרא חידוד מה שיודע לכוון בבקיאותו אל העניין וכנ"ל:

לא נתכוון אלא להשביח מקחו. נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת ח"צ סי' מ"ד ונידון דידי' שם הוא לא נתכוון זה אלא להשביח עצמו כי היכא דלא ליכסוף ע"ש והך דאמרי' דשינה משום כיסופא דוגמא גם לעיל קי"ג ב' דשינה לומר על גט שהוא שט"ח משום כיסופא וע' שו"ת ח"צ סי' קמ"א בסוף התשובה דמשום כיסופא עבידי דמשקרי כו':

ומשיאין על פי בת קול כו'. נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קמ"ט אם זה רק משום עיגונא או גם בעלמא מעידין ע"י שמיעת קול גם בלי ראי' עש"ה:

והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד כו'. נ"ב וא"צ לשאול את הראשון אפי' הוא לפנינו ואפשר לשואלו ואפי' באומר ששמע משנים א"צ לשואלם רק מתירין אותה מיד, שו"ת מהרי"ו סי' ט' עש"ה וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ד עש"ה בסוף התשובה דכ' ה"מ כששאלוה והכחישה אבל תאמר לכ"ע אין אנו צריכין לשאול אותו כו' ע"ש ומוכח מזה דהא דע"א נאמן בעדות אשה חשיב כשנים גמורים ואיננו בתורת הוכחה דבהוכחה הי' ראוי שישאלו כשאפשר כהך דרפ"ק דפסחים למאי נ"מ נישיילי' אף דחזקתו בדוק ועמש"ש בגליון ויל"ע אי גם לעניין ע"א נאמן באיסורין וכל שאר דוכתי דמהימן ע"א אי א"צ לברר כשאפשר ויש להאריך בזה ואכ"מ וגם יל"ע בהא דא"צ לשאול אם הוא רק במעיד מפי עד אחד כו' דגם אחרי השאלה לא יהי' בירור אבל במעיד מפי שנים כשרים דאם נשאול אותם יהי' בירור עפ"י שני עדים אפשר דצריך לשואלם אם הם לפנינו ואפשר לשואלם וע"ע ריטב"א שבועות ל"ב ב' ד"ה הכל מודים דכ' דהדבר מסופק באשה המעידה מפי ע"א שמת בעלה והעד מצוי אם חייבין ב"ד לשואלו ע"ש מסקנתו דהי' נראה לומר דחייבין וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קי"ח ולעניין אי ע"א עדיף מעד מפי עד ומפי עבד כו' גם אחר שהוחזקו א"ד אחר שהוחזקו כו' אין שום חילוק וכולן שוין ע' שו"ת מהר"ם פדואה סי' כ"א ועוד שם סי' כ"ב עש"ה וע"ע שם סי' פ"ט עש"ה:

ולא תהא כהנת כפונדקית. נ"ב כלשון זה בפתיחתא דאיכה רבתי ד"ה ר' יצחק פתח ולא אותי קראת יעקב וכו':

רש"י ד"ה לא אמר כלום כ' וה"נ לא נתכוון עכו"ם זה אלא לאיים כו'. ולכן אם עכו"ם אומר מסל"ת הרגתי את פלוני ומוכחא מילתא דלא למירמי אימתא על הישראלים קמכוון נאמן ומשיאין את האשה על פיו, שו"ת חוט המשולש טור א' סי' ל"ד אות ח':

רש"י ד"ה דילמא צרה הואי כ' שנשא אשה במקום אחר כו'. נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' פ"ה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף