גליוני הש"ס/בבא בתרא/קטז/א

גליוני הש"ס בבא בתרא קטז א

קט"ז א' דוד שהניח בן נאמרה בו שכיבה יואב שלא הניח בן נאמרה בו מיתה, נ"ב פי' דאם הניח בן אין חשוב מיתה רק כאילו הי' בעצמו בחיים אחרי שיש התולדה שלו ודוגמתו ע"ז ל"א א' קרי עלי' מקום שיפול העץ שם יהו שם יהו ס"ד אלא שם יהיו פירותיו פי' דלא בא להגיה רק לפרש דכיון דשם יהו פירותיו נחשב כאילו הי' בעצמו שם בחיים וקרינן בי' שם יהו ע"ש ותבן וכזה עוד תענית ט' א' ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד וכי בירח אחד מתו והלא מרים מתה בניסן ואהרן באב ומשה באדר מלמד שנתבטלו ג' מתנות טובות שניתנו על ידן (מן ועמוד ענן ובאר ע"ש) ונסתלקו כולו בירח אחד כו' והיינו ג"כ דכל זמן שהיו המתנות שניתנו על ידן קיימות חשיב כאילו הן עצמם קיימים ומה שנסתלקו מתנותיהן נחשב שמתו הן עצמן אז ולכן כיון שהמתנות נסתלקו בירח אחד באדר קרינן בי' ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד ומעין זה עוד ע"ז ל"ה א' כיון דאוקמי' קא מוקים חשיב לי' כמאן דאיתא לאיסורא בעיני' היינו דכיון שעושה פעולה עיקריית בהנפעל והנפעל קיים חשוב כאילו הי' הדבר בעצמו בעין שם ע"ש וה"נ המוליד בן דאין לך פעולה עיקריית יותר מן ההולדה והבן קיים נחשב כאילו הוא עצמו קיים וכזה תענית ה' ב' יעקב אבינו לא מת כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים והיינו דכיון דזרעו בהכרח בחיים דגמירי דלא כלה שבטא לכן נחשב זה שגם הוא בחיים ואולם למאי דמסיק כאן דבעי' בן כמותו לכאורה אין מציאות התולדה לבד הוא הגורם וי"ל דאם אין הבן כמותו א"כ ערך העודף אשר בו הרי אין לו תולדה ויש בו עניין המיתה ולכן קרינן בי' מתה מש"ה ודו"ק [ואולם משמעות הגמ' כאן דבעי' בן דייקא ולא בת ושהטעם מפאת ירושה דלפי שבבת הוא העברת נחלה לכן נחשב מיתה ואולי הטעם עפ"י גמ' לקמן קי"ח ב' אלא מאי חיו שחיו בחלקם ע"ש דחלק קרקע דא"י שיש לאדם נקרא חיות ולכן אם מניח בן לירש חלקו הרי זה שנשאר חיותו ולכן לא מיקרי מיתה ומשא"כ בת דאין ירושתה לפי הסדר דלפי הסדר ראוי שירש בן ולא בת ותדע דהא כשיש בן אין הבת יורשת וירושת הבת היא שני' בהדרגה אם אין בן וה"ל דילוג סדר הירושה ואין ירושתה כפי עוקר עניין הירושה במדריגתו העצמיית וגם הבת מעברת הנחלה משבט לשבט ולכן אין ירושת הבת שיורשת חלקו נחשב העתקת החיות מאיש לאיש ושרק נעתק לשיסלק שם מיתה רק נחשב כקניין חדש לבת והראשון כבר הלך לו ואיננו ולכן שפיר מיקרי מיתה ודו"ק היטב מאוד:

שם תוד"ה אבי האב כ' לפי טעותו לא הי' בן יורש את אביו, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים ס"א:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף