בנין ציון/ב/נא
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ג' ח"י שבט תרכ"ח לפ"ק
- לחתני הרה"ג וכו' מו"ה זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א:
כתבת אלי שידידך הרבני המופלג וכו' מוה' פרץ שפיטץ נ"י בק"ק פראג יע"א השיב על הכלל שהמצאתי בשו"ת בנין ציון (סי' קל"ו) דלמ"ד בטלו ולא בטלו לא חייב המבטל העשה אלא א"כ עשה הביטול במעשה העשה עצמו כגון בשלוח הקן כשהרג האם אבל בטל העשה מצד אחר כגון שהרג הבנים או השליך הקן לנהר לא מקרי ביטול ופטור שאע"פ שהסברא ישרה מכ"מ הרי מצאנו לענין ממון בשרף שטרותיו של חבירו דחייב לר"מ מדיני דגרמי כאלו שרף ממונו בעצמו א"כ גם כשגרם שלא יכול לקיים העשה למה לא יתחייב כאלו בטל העשה עצמה ובשלמא להנך שיטות דר"מ רק מטעם קנס מחייב ל"ק אבל לדעת הרמב"ן דמדין תורה מחייב ר"מ לשלם א"כ ע"כ שוה גורם למעשה כאלו עשה המעשה עצמו עכ"ד ידידך:
הנה יפה השבת שאין לדמות איסור לממון ואפילו בגרם עצמו מצינו חילוק בזה שהרי לענין ממון פסק בש"ע ח"מ (סי' שפ"ז) כר"מ דדאין דד"ג בנזקין ולענין שבת פסק בש"ע או"ח (סי' של"ד) דגרם כיבוי מותר ושגם בלא"ה אין ענין ביטול להעשה דומה לגרם ממון דבזה הקפידה התורה על ההיזק א"כ אין חילוק מאיזה צד שיבא אבל בניתק לעשה צותה התורה שיקיים העשה וא"כ אם בשעה שרוצה לקיימה אינה בידו לא עבר אמנם אוסיף על דבריך אפילו דומה לגרם כש"כ שיש ראיה לדברי שהרי אמרינן בסנהדרין (ד' ע"ז) אמר רבא כפתו בחמה ומת בצינה ומת חייב סוף חמה לבא סוף צינה לבא פטור ופי' רש"י משום דגרמא הוא אין דינו מסור לב"ד וכן אמרינן שם (ע"ב) אמר ר"פ האי מאן דכפתי' לחברי' ואשקיל עלי' בדקא דמיא גירי דידיה הוא ומחייב הני מילי בכח ראשון אבל בכח שני גרמא בעלמא הוא ע"ש הרי בפי' דיש חילוק בין אם הביא עליו החמה או הצינה או המרוצת מים להדיא ובין אם גרם שיבא עליו לבסוף דלהדי' חייב ובגרמא פטור וכיון דילפינן בהרבה מקומות מלקות ממיתה לאביי מגז"ש דרשע רשע ולרבא משום דמלקות במקום מיתה עומדת כדאמרינן מכות (ד' ה') לכן כמו דמחלקינן לענין חיוב מיתה בין להדיא ובין גרמא ה"נ מחלקינן לענין חיוב מלקות בין אם בטל העשה להדיא ובין אם גרם ע"י מעשה שתתבטל לאחר זמן ממילא.
כנלענ"ד הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |