רש"י/בראשית/טז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שפחה מצרית. בת פרעה היתה, כשראה נסים שנעשו לשרה אמר: מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר:
ב[עריכה]
אולי אבנה ממנה. למד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס:
אבנה ממנה. בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי:
לקול שרי. לרוח הקדש שבה (בראשית רבה):
ג[עריכה]
ותקח שרי. לקחתה בדברים, אשריך שזכית לדבק בגוף קדוש כזה (בראשית רבה):
מקץ עשר שנים. מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה, חיב לשא אחרת:
לשבת אברם וגו'. מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לו מן המנין (יב' ס"ד), לפי שלא נאמר לו ואעשך לגוי גדול, עד שיבא לארץ ישראל:
ד[עריכה]
ויבא אל הגר ותהר. מביאה ראשונה (בראשית רבה):
ותקל גברתה בעיניה. אמרה שרי זו אין סתרה כגלויה מראה עצמה כאלו היא צדקת ואינה צדקת, שלא זכתה להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי מביאה ראשונה (בראשית רבה):
ה[עריכה]
חמסי עליך. חמס העשוי לי, עליך אני מטיל הענש. כשהתפללת להקב"ה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, לא התפללת אלא עליך, והיה לך להתפלל על שנינו, והייתי אני נפקדת עמך, ועוד דבריך אתה חומס ממני, שאתה שומע בזיוני ושותק (בראשית רבה):
אנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך. כל ביניך שבמקרא חסר, וזה מלא, קרי ביה ובניך, שהכניסה עין הרע בעבורה של הגר והפילה עברה. הוא שהמלאך אומר להגר הנך הרה, והלא כבר הרתה, והוא מבשר לה שתהר, אלא מלמד שהפילה הריון הראשון:
ו[עריכה]
ותענה שרי. היתה משעבדת בה בקשי (בראשית רבה):
ח[עריכה]
מזה באת. מהיכן באת, יודע היה, אלא לתן לה פתח לכנס עמה בדברים. ולשון אי מזה: איה המקום שתאמר עליו מזה אני באה,
ט[עריכה]
ויאמר לה מלאך וגו'. על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר, לכך נאמר מלאך בכל אמירה ואמירה:
יא[עריכה]
הנך הרה. כשתשובי תהרי, כמו הנך הרה דאשת מנוח:
וילדת בן. כמו ויולדת, ודומה לו ישבתי בלבנון מקננתי בארזים (ירמיה כ"ב):
וקראת שמו. צווי הוא, כמו שאומר לזכר וקראת את שמו יצחק (בר' י"ז):
יב[עריכה]
פרא אדם. אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכתוב וישב במדבר ויהי רבה קשת (בראשית כא):
ידו בכל. לסטים:
ויד כל בו. הכל שונאין אותו ומתגרין בו:
ועל פני כל אחיו ישכון. שיהיה זרעו גדול (בראשית רבה):
יג[עריכה]
אתה אל ראי. נקוד חטף קמץ, מפני שהוא שם דבר, אלוה הראיה, שרואה בעלבון של עלובין:
הגם הלם. לשון תמה. וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי ראי אותם בביתו של אברהם ששם הייתי רגילה לראות מלאכים, ותדע שהיתה רגילה לראותם, שהרי מנוח ראה את המלאך פעם אחת ואמר מות נמות (שופ' י"ג), וזו ראתה ד' זה אחר זה ולא חרדה:
יד[עריכה]
באר לחי. כתרגומו:
טו[עריכה]
ויקרא אברם שם וגו'. אע"פ שלא שמע אברם דברי המלאך שאמר וקראת שמו ישמעאל, שרתה רוח הקדש עליו וקראו ישמעאל:
טז[עריכה]
ואברם בן שמונים וגו'. לשבחו של ישמעאל נכתב, להודיע שהיה בן י"ג שנה כשנמול ולא עכב[1]:
- ↑ אף שהוא מקרא מלא בסוף הפרשה, משם לא שמעינן שהיה בן י"ג מעת לעת ואעפ"כ לא עיכב, ומפסוק זה שמעינן. (באורי מהרא"י).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |