מראי מקומות/סוכה/נג/א
מראי מקומות
סוכה נג א
אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה[עריכה]
בספר צמח צדיק (לשמחת בית השואבה) מפרש על פי מה שפירש הרב הק' מבארדיטשוב משאחז"ל ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות, כי בר"ה ויוהכ"פ הוא תשובה מיראה, ונעשה מזדונות שגגות, ולכן מבקשים ותשליך במצולות ים כל חטאתינו, ובסוכות הוא תשובה מאהבה וזדונות נעשים זכיות, ולכן הוא ראשון לחשבון עוונות, שגם העוונות עולים בחשבון שיהי' זכיות, ובזה מפרש מה שאנו מבקשים אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה, ולא שישליך כל חטאתינו במצולות ים, אלא אבינו מלכנו כתבנו בספר זכיות, שנעשה תשובה מאהבה ואז יהי' מהחטאים זכיות, ולכן אשה, שהוא השכינה הק', היתה בוררת "חטים" שהוא אותיות "חטא ים", שבררה החטאים שנשלכו למצולות ים, לאור שמחת בית השואבה, שהי' תשובה מאהבה, כדי שיהיו נעשים זכיות.
לא ראינו שינה בעינינו[עריכה]
היינו כי לעולם לא היו בטוחים שכבר יצאו ידי חובת מצות 'ושמחת בחגך' בשלמותה, ולכן השתדלו לרקוד ולשמוח עד בלי די כדי לוודא שקיימו את המצוה בשלמותה (להורות נתן, מועדים ד, עמ' תלב).
לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי[עריכה]
בספר תפארת שלמה (לסוכות, ד"ה גם י"ל ברמז) כתב ברמז גודל מעלת דיבוק החבירים להיות אחוזים וקשורים יחד באחוה וריעות, כי לא כל העתים שווים להיות סמוך ונראה אצל הצדיק הרב המורה, לכן התקנה לזה להיות כל איש רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק כמ"ש ויעשו כולם אגודה אחת כו', ובזה מפרש לא ראינו שינה בעינינו כו' הוי מכתפי אהדדי, פי' לא ראינו "שינה" וחסרון השתנות כל אחד ואחד אצל חבירו רק כשהי' ח"ו אחד נופל בדעתו והולך במרירות על מיעוט השגה בעבודת הבורא או שום דאגת עוה"ז הוי מכתפי אהדדי, כ"א סומך על חבירו, כאשר שפך שיחו וצרתו לפניו יגיד הנה חבירו הי' תומך בידו לתת לו עצה הגונה לחזק ולאמץ לבבו להסיר תוגה מנפשו וזה העיקר אהבת חברים להיות' אגודה אחת כנ"ל.