האלף לך שלמה/אורח חיים/שה
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מעשה בא לידי בכפר א׳ שקודם פסח נפל לחם לבאר ולא הי' אפשר להעלותו כלל מה יעשו בפסח ולא הי' להם מים אחרים לבשל והוריתי דישאבו קודם פסח לכל ימות הפסח ויסננו בבגד דק ואף בע"פ מותרין לשאוב דעדיין לא נאסר במשהו וא״כ הטעם נתבטל ובלח בלח לא אמרינן חוזר וניעור ואף דדעת קצת בסי׳ תמ״ז בפת שנפל ליין לא מהני סינון מ״מ הסכמת האחרונים שם דמהני סינון ובפרט בזה דהוי שעת הדחק דאין להם מים אחרים ודאי דמותר לסנן הכל ק״פ עד הלילה ויהי׳ להם לבשל כל ימי הפסח ואם לא יהי' להט כלים מרובים ישאבו רק לצורך בישול ומה שצריכין לרחוץ ידיהם ישאבו בפסח ואין לחוש למה שהחמץ בתוכו כמו דמותו" להחם חמין בכלי חמץ כמ״ש המג״א בסי׳ ת״נ כיון דאינו נהנה מהבלוע גם הוי שלכד״ה ה״ה בזה ובפדט דכה״ג הוי ספק אפשר דכבר נימוח וכלה ק״פ ונעשה לח בלח דאינו חוזר וניעור לכ״ע ומה״ט אין לחוש שמא יבוא לבשל בו כיון דלא בדילי מיני׳ והיינו כיון דאין כאן רק חשש משהו דרבנן ובספק משהו אולי גם משהו ליכא אין לגזור לכתחלה דלמא יבשל בו כנ״ל נכון לדינא היכי דהוי שעת הדחק דאין להם מים אחרים ליו״ט אבל ביש מים אחרים בקלות ודאי אין להשתמש מבאר הזה בפסח כלל אך לשנה הבא ודאי דמותר להשתמש בה דמשך רב כזה ודאי נימוס וכלה והלך לו לגמרי ונעשה לח בלח ואף אם לא כלה כבר נתעפש ונסרח ונעשה כעפרא והוי כחרכו קודם זמנו דמותו" לאחר זמנו ובזה ודאי דמותר הבאר לשנה הבא בלי חשש כלל וכל זה ברור: