ארץ חמדה/שמות/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:42, 9 בינואר 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט שפורסם בנחלת הכלל (ספריא) + סידור לפי פרקים + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ארץ חמדה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרשת כי תשא

יב[עריכה]

(שמות ל יב)
ולא יהיה בהם נגף . רבינו בחיי כתב ענין הנגף במספר לפי שאין הברכה שורה בדבר המדוד ולא בדבר המנוי וא"כ ע"י המנין מוכרחים להתמעט ח"ו ושרש הדבר כי כל עניני ההנהגה והשפעת השפע הם הכל נסים נסתרים כמ"ש הרב שם שכל שאינו מאמין בדבר זה אין לו חלק בתורת משה ולזה אין הברכה שורה רק בדבר הסמוי מן העין שאז הוא נס נסתר משא"כ בדבר המדוד אין מי שזוכה לנס פרהסיא. ובזה יל"פ מ"ש בתרי עשר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר וכבר עמדו הקדמונים שפתח והיה מספר ואח"כ אשר לא יספר ולפ"ז יש לפרש משום דבאמת לעתיד שיהיה ישראל בתכלית מדרגת השלימות אז יתנהלו על מבועי מי מנוחות בנסים גלוים ומפורסמים ואע"פ שיספרו יהיה הברכה שורה בהם. וז"ש והיה מספר בני ישראל גם ע"י מספר יהיה כחול הים אשר לא ימד שיתכן בו מציאות הברכה ומבאר הטעם מפני שבמקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי וע"י שלמותם יזכו לנסים מפורסמים:

יג[עריכה]

(שמות ל יג)
מחצית השקל בשקל הקדש . בשקלים תנן במתניתין באחד באדר משמיעים על השקלים ועל הכלאים, הנה מה שנתנו הזמן באחד באדר י"ל כללא דחז"ל במ"ש בברכות האי מאן דעל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט זקפא דימינא בידא דשמאלא וזקפא דשמאלא בידא דימינא ולימא הכי אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטה ביה עינא בישא דכתיב. בן פורת יוסף בן פורת עלי עין אל תקרא עלי עין אלא עולי עין ונאמר וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים המים מכסים אותם ואין עין הרע שולטת בהם כך זרעו של יוסף. וצריך להבין מה תוכן הסגולה הזו. ונראה דמצינו ביוסף שמזלו דגים וגם נאמר בו בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו שהוא מזל שור שהוא ראשון למזלות ומלך על כולם כי טלה בטלו במכות מצרים והוסר כחו כידוע והענין דסוף מעשה במחשבה תחלה וכל דבר שבקדושה ראש וכלל בהסוף וסוף בראש וידוע שכל שהדבר משתלשל למטה כן יתוסף בו הרבוי והפרוד ומשם יפרד כדרך התרבות עלה ועלול משא"כ למעלה ראש אין שם רבוי אך לעומת כל מה שיורד ההשתלשלות למטה כן יגרע כחו משא"כ בתחלה כחו גדול עד מאד. והנה מזל דגים שהוא סוף המזלות הוא מורה על הפירוד והריבוי הנמצא בסוף המעשה וע"ז נאמר וידגו לרוב משא"כ במזל שור הראשי אין בו כח הרבוי אבל יש בו כח החוזק אשר נאמר עליו וקרני ראם קרניו:

ולפ"ז חודש אדר הוא מזל דגים שהוא סוף כל המזלות ויש בו כח הרבוי אבל בדרך הטבע במקום הרבוי אין בו כח החוזק וכחו חלוש לזה תיכף אצל זה מתחיל כח השור בקרניו הוד והדר בהם עמים ינגח כי סוף וראש כלולים כאחד וע"ז נמשל יוסף לשני הדברים והבן. והנה במקום הרבוי צריך שמירה מעין הרע לזה צריך שיהיה מכוסה וכן אור הירח שהוא סוף כוכבי לכת הוא מכוסה עד לעתיד. ובזה יובן הסגולה הנפלאה הנ"ל לעין הרע כי ידוע דכל דבר נכלל בעשר ולעומת באדם התחתון חותם תכנית הבריאה כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו ואצבע אגודל ימין הוא ראש המחשבה ואצבע אגודל שמאל הוא סוף המעשה לזה צריך לקרב סוף המעשה במחשבה תחלח ובזה ינצל מעה"ר וכן מזל דגים סמוכה אל מזל שור וקרני ראם קרניו. ובזה יובן מ"ש במד' אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לזה צוה אותם על השקלים כי מה שפגמו בבנה של רחל ששם סוף המעשה מקום הרבוי ומשם יפרד ובמקום המנין צריך כופר נפש להנצל מעה"ר ובלא"ה היה כח יוסף מנין שאין ע"ה שולטת אבל ע"י כן צריך להם מצות שקלים ןע"ז המצוה היא באחד באדר שהוחל בו מזל דגים והגמר בניסן שגובר בו מזל שור בכחו:

ובזה יבואר מ"ש ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב כי על ידי זה בא מצות השקלים לכפר על הרבוי ובא לעומתו מדה כנגד מדה באדר חדשו של יוסף ועז"א אלהים חשבה לטובה שעל ידי המכירה יעשה כיום הזה ר"ל חדש אדר שהוא יום הגורם כענינו של יוסף להחיות עם רב ולכפר על הרבוי. וקצור הדבר כשסוף המעשה שהוא מקיים הרבוי נכלל בשרשו שהוא מקיים האחדות אז אין חשש רע כי הכל מיוחד במקום האחדות משא"כ כשיש ח"ו פירוד בין הדבקים כנ"ל מה שצריך לתת אגודל שמאל שהוא סוף המעשה המורה על הרבוי ביד ימין שהוא ראש המחשבה ושם אין רע וכן צריך להוריד כח העליון בתחתון ועל זה נקראו ישראל שבעים נפש שכולם גם הרבוי שלהם הוא ממקום האחדות משא"כ בעו"ג שהם מכמה מינים וע"ז שש נפשות. ועל זה מזהירן על הכלאים של שני מינים שאסור לאחדם לקשרם ולחברם ועל זה היה הצווי של מחצית השקל כי הרבוי ואינו כל מין ומין לבד אבל הוא רק חצי מהאחדות והענפים הדבקים בשרשם האחד יתעלה ועל זה אמר לתת את תרומת ה' עפמ"ש המקובלים א' תרומת מעשר י' מעשר מאה חולין שהוא השתלשלות המטה ברבוי ועז"א יואב יוסף ה' עליהם מאה פעמים שהוא חולין של התרומה וכן הוא א' ממאה מערכין של בן עשרים שהוא חמשים שקל וקצרתי רק רשימת מילין כתבתי המעיין יעמוד והמבין יבין:

בילקוט זכרני ה' ברצון עמך. אמר דוד רבש"ע כשתעשה ישועה על ידי מרדכי זכרני ברצון עמך אמר הקב"ה חייך איני מזכיר קדמך איש יהודי וכו' ואחר כך איש ימיני. ונראה ע"פ מ"ש במגילה (פ"ק י"ב) קרי' יהודי וקרי' ימיני וכו'. אמר רב נחמן מרדכי וכו' וכו' ורבנן אמרי משפחות מתגרות זו בזו משפחת יהודה אמרו אנא גרמי וכו' דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא וכו' רבא אמר כנסת ישראל דקאמרה ראו מה עשה לי יהודה ומה שלם לי ימיני דלא קטליה שאול לאגג דאתיליד מיניה המן. ופי' רש"י לאידך גיסא לצעקה ולא לשבח. משום דרבנן סברי משפחות מתגרות זו בזו משפחה יהודה אומרת אנא גרים דאיתיליד מרדכי דלא קטלי' דוד לשמעי ומשפחת בנימן אומרת אנא גרים דמנאי קאתי אם כן לרבנן הוה לשבח ולרבא לגנאי אך יש ראיה שהוא לשבח דהא מעשה דשאול היה קודם למעשה דדוד אם כן מדוע מהפך הקרא בתחלה איש יהודי ואחר כך ימיני וע"כ דלשבח דשבט יהודה אומר אנא גרים וזה היה קודם הרבה דלא קטלי' לשמעי ושבט בנימין אומר אנא גרים דמינאי קאתי וזה היה ימים אחר כך ולכך כתוב בקרא כסדר הגרמות. והשתא יבואר דאמר דוד זכרני ה' ברצון עמך שיאמר העולם לשבח ולא לגנאי ועל זה אמר הקב"ך חייך איני מזכיר קדמך איש יהודי ומזה יהיה מוכח שהוא לשבח ולא לגנאי:

לח[עריכה]

(שמות ל לח)
איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת . פי' רש"י אבל למכרה לצבור פטור. יש להקשות הא בכריתות (דף ה) יליף זה ממתכונתו מתכונתו דקטרת וגבי קטרת כתיב לא תעשו לכם גם בגמרא כתב למסרה לצבור ורש"י כתב למכרה. ונראה על פי מה שכתבו במ"ל פ"ב מהלכות ביאת מקדש עמ"ש בגמרא כל מעשה הקטורת היה בקדש בעזרה והקשו ממשנה דשקלים המקדיש נכסיו והיו בהם דברים ראוים לקרבנות צבור מאי לאו קטורת אלמא נעשה בחוץ ואמאי לא מקשה מהא דתניא אבל עתה עושה למוסרם לצבור.. וכתב דמ"ש בשמן המשחה למוסרם לצבור היינו ללמדם לעשות וכ"כ התוס' בנזיר (דף מז) שהקשו הא לא צריכים רק לשמן המשחה שעשה משה שנאמר זה יהיה לדורותיכם. ותירצו דפי' למוסרם היינו ללמדם לעשות ולפ"ז כיון דזה מותר לכתחילה יליף לה שפיר מלכם אבל רש"י שכתב למכרם לצבור וזה אסור לכתחלה כיון שנעשה בחול וכמו שמשמע בכ"מ פ"ג מהלכות ביאת המקדש וגם הא הצבור לא יקבלם כיון שא"צ להם רק לשל שמן שעשה משה ולזה כתב רש"י שפטור מכרת אבל לכתחלה אסור ולמדה מלהריח:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף