בית מאיר/אורח חיים/תקסב

בית מאיר ‏ אורח חיים תקסב

הלכות תענית

סעי' א' כתב המ"א כתב:

הג"מ וכו' עיין בזה סי' שמ"ב:

סעיף ט מפני שלא קיבל עליו מבע"י כתב המ"א משמע אע"פ שקבלו אח"כ בלילה לא מהני וכו' וי"ל דא"כ תקשה לך ממ"ש סעיף ה' כל תענית שלא קיבלו מבע"י לא שמיה תענית וכו' אלא צ"ל כמ"ש המרדכי דלעולם בעינן קבלה קודם שיתחיל להתענות לשם תענית בתענית שעות קודם שיתחיל להתענות השעות וביום שלם קודם שחשיכה וכ"מ בר"ן ואם כן אע"פ שקבלו בלילה אינו עולה לו לתענית יום שלם ומ"מ מתפלל ענינו כיון שקבלו קודם שהתחיל להתענות לשם חובה אבל אם התחיל להתענות לשם חובה ואח"כ קבלו לא הוי קבלה כלל וכו' ואף דהאמת שלדעה ראשונה שבסעי' י' הסעי' ה' איירי מתענית יום שלם ולא איירי מתענית שעות כמבואר בהר"ן דז"ל ושמואל לא איירי בתענית שעות אלא בתענית יום שלם ולדידי' הוא דאמרינן דכל תענית שלא קבלה מבע"י לא שמיה תענית וה"ה לתענית שעות דבעינן ביה קבלה מקמיה שעות דידי' וכן מבואר נמי בהרא"ש ולא היה צריך בזה להמרדכי מ"מ מה שהעלה בזה להש"ע סעי' ט' ליתא כלל שהרי כתב אינו תענית דמשמע ודאי דלענין תפלת תענית אינו תענית ותו הרי הש"ע העתיק בזה הנאמר בגמרא לן בתעניתו אינו מתפלל ענינו ואיך יעתיק הדין ויהי' הכונה שיתפלל ענינו אלא שאינו תענית לענין שאם מחויב תענית יום שלם שאינו עולה לו. ותו ומה יענה ללשון הרמב"ם פ"א שנמי כתב הלכה י"א קבל עליו מבע"י להתענות למחר בלבד והתענה ובלילה נמלך להתענות ביום ב' אע"פ שלן בתעניתו אינו תענית מפני שלא קבל עליו מבע"י ואצ"ל שהיה אוכל ושותה בלילה והשכים בבוקר ונמלך להתענות שאין זו תענית כלל שודאי נשמע מיני' דבשני האופנים שוים שאינו תענית כלל ואינו מתפלל ענינו ומ"מ דייק וכתב מפני שלא קיבל עליו מבע"י ומשמע נמי אע"פ שקיבל בלילה אינו תענית כלל ובתר הכי פסק מתענין לשעות ומתפלל בהן ענינו שהרי קבל עליו התענית קודם שעות התענית:

ואולם ז"ל הרא"ש על המסקנה דמתענין לשעות וצ"ל שקיבל עליו מאתמול מזמן מנחה והרמב"ן ז"ל כתב דאפילו לא קיבל מזמן מנחה כיון שקיבל עליו התענית קודם שעות התענית ותימא מ"ש מתענית יום שצריך לקבל בזמן המנחה ואם קיבל עליו בלילה לא הוי תענית וי"ל דהתם הוא מחויב תענית יום שלם הלכך צריך קבלה קודם שיתחיל התענית (ור"ל אף דבסתם תענית אוכל בלילה מ"מ כיון דיש גבול דלאחר שינה אסור לאכול אף בלילה מקרי הלילה יום היום יחד יום שלם כדאי' בהר"ן הביאו הב"י סי' תקס"ה) ולפי זה מי שלא הי' בדעתו להתענו' ובליל' נמלך וקיבל עליו התעני' הוי תענית דלא גרע מקבל עליו תענית משש שעות ולמעלה ואי אפשר לומר כן מדקאמר לי' אביי לעולם מתענין לשעות וכו' ושאני הכא דלא קבלה עלוי' ואמאי הא קבלה עלוי' בלילה והכא לא מחויב תענית יום שלם. הלכך צ"ל דכל תענית צריך קבלה בתפלת המנחה והר"ן בתר שכתב כסברת הרמב"ן כתב והא דאמרינן דלן בתענית אינו מתפלל תפלת תענית היינו משום שלא קבל עליו להתענות באותן שעות של לילה כלל וצ"ע על הרא"ש שהקשה ואמאי הא קבלה בלילה דילמא איירי כדכתב הר"ן דלא קבל עליו להתענות באותן שעות של לילה כלל וצ"ל דהרא"ש לשיטתיה שפוסק כר"ת דגמר בלבו אפילו לא הוציא בשפתיו נמי קבלה מקרי ולהכי שפיר הוקשה לו כיון דלן בלילה בתענית אדעתא דגם למחר יתענה הא זה גופי' מה שגומר בדעתו היא קבלה על היום ולמה לא יתפלל וזה ודאי הא קבל בלבו אף לדעת הב"ח שבמ"א ס"ק י"א ולכן החליט וכתב ואמאי הא קבל עליו והר"ן ע"כ ס"ל דקבלה צריכה להיות בדבור כדעת הר"י שבב"י ס"ס תקס"ג ושפיר יוכל לתרץ דאיירי בשלא קיבל עליו כל אותן שעות הלילה וא"כ בהש"ע הי' אפשר לדחק מדפוסק סעיף ו' כר"ת ע"כ סובר נמי עיקר כדהכריח הרא"ש דכל קבלה אפילו דשעות צריכה דוקא במנחה ולהכי סותם נמי סעי' ט' מפני שלא קיבל עליו מבעוד יום אף שבסעי' י' מביא דעת הרמב"ן תחילה מ"מ חושב דעת הי"א עיקר אבל לשון הרמב"ם הנ"ל ודאי צ"ע כנ"ל ובע"כ צ"ל דלשון מבע"י הוא לאו דוקא ור"ל דלא קבלו עלי' השעה דקודם חלות התענית וכדתי' הר"ן שלא קבלו כל שעות הלילה ותופס לשון הגמרא מבע"י א"נ לדחק דסובר הרמב"ם דגרע היכי שבדעתו ליום שלם כגון זה שלן להכי בתעניתו אף שאינו מחויב בתענית של יום שלם מ"מ מדזה גומר בדעתו להתענות עוד יום שלם וזה לא קיבל מבע"י להכי אינו תענית אבל מי שאינו מחויב תענית יום שלם וגם אין דעתו כלל אלא לתענית שעות עדיף והיכי שקבלו קודם שעות התענית שפיר מקרי קבלה ומתפלל ענינו ודוק ויש להסביר הענין יותר דבזה סובר הרמב"ם נמי כר"ת דגומר בלבו נתחייב ע"פ הפסוק כל נדיב לב אלא דלמיחשב קבלה הצריך תענית ס"ל כהר"י דצריכה דוקא בדבור ולהכי זה שלן בתעניתו וגומר בדעתו להתענות יום שלם נתחייב בתענית יום שלם וכיון שלא קבלו מבע"י בדבור אף שבלילה קיבלו אף בדבור מ"מ לא הוי קבלה כיון שלא קבלו בדבור קודם שעת חיובו משא"כ בתענית שעות ודוק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· מעבר לתחילת הדף