ספר האגור/תעו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:55, 12 באוקטובר 2023 מאת בן אבנר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> (תעו) כתב בעל התרומות אי ליכא טינוף על הבגד אין נתינ' מים בבגד קרוי כבוס ואינו אסור אלא שמא יסחוט דהוי לבון ובמקום מצוה לא גזרו רבנן. ובעל היראים כתב אפי' אם אין טינוף בבגד אסור ליתן עליו מים. וכ"כ בשם רב יהודאי גאון הילכך צריך...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספר האגור TriangleArrow-Left.png תעו

(תעו) כתב בעל התרומות אי ליכא טינוף על הבגד אין נתינ' מים בבגד קרוי כבוס ואינו אסור אלא שמא יסחוט דהוי לבון ובמקום מצוה לא גזרו רבנן. ובעל היראים כתב אפי' אם אין טינוף בבגד אסור ליתן עליו מים. וכ"כ בשם רב יהודאי גאון הילכך צריך אדם ליזהר שלא יתן מים על בגד בין לפשתן בין לצמר ואפי' אם ידיו מטופחים במים מרובין צריך שלא לנגב בבגד בעוד שמים מרובין עליהם, ולענין רבוי מים לא ידעתי שעורן הלכך מנהג כשר הוא כשאדם רוחץ ידיו בשבת שיזרוק המים מידיו וינע' בכח קודם שיקנח' במפה או בבגד משבה"ל. ואני המחבר לא ראיתי מוריי נזהרים בדבר לנער קודם הנגוב.

מצאתי לא מצינו בכל התלמוד רחיצה בנהר שאסור בשבת שיטה בלבד הלכך מי שראה קרי בשבת ורוצה לטבול הרשות בידו אך צריך ליזהר שלא ישיט ויעקר רגליו ולא יוציא המים על בשרו חוץ לד' אמות ולא יצא לחוץ עד שינגב עצמו תחלה, ולגאון אחר מצאתי אסרו רבותינו לרחוץ בשבת בלי נגוב אפי' בתוך הנהר עצמו משום איסור ד' אמות בכרמלי' וכ"ש אלו שרוחצין בשבת בנהר שלנו ויוצאין לאלתר בלי נגוב ומטלטלין המים ד' אמות בכרמלית וזה אין לי ראיה להתיר וכל מה שתמצא בדברי רז"ל ברחיצ' הוי ברשות היחיד כגון מרחצאות או מעיין שהוא ברשותו עכ"ל. ולגאון אחר מצאתי הרוחצי' במי נהר בשבת לא מצאנו בשום מקום שאסור לשפשף שאין מלאכת כבוס בבעלי חיים אלא במים שהוחמו בשבת, משבה"ל. והעול' נוהגים שלא לרחוץ ולטבול בשבת כלל בנהר:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף