אהל משה (ברלין)/סוכה/כט/ב

בתוס' בעינן הדר וליכא. משמע דפשיטא ליה דבעינן הדר לכולהו יומי, היינו משום דמהיכן דידעינן אתרוג, משום דכוונת הכתוב בפרי עץ הדר הדר באילנו משנה לשנה זה אתרוג, גם הדר שיהיה מהודר דייקא לרבנן דר' יהודה. וא"כ כל זמן שניטל האתרוג אפילו זכר למקדש צריך להיות הדר כשני הכוונות, דמלשון הדר ידעינן שהוא אתרוג דווקא:

מעבר לתחילת הדף