שבות יעקב/ג/קד
|
< הקודם · הבא > |
נשאלתי זה איזה שנים זה אחר זה שנתגלה ריעות' גדולה במיני קטניות שהם יפות מבחוץ ולבינות בלי ריעות' ונקב כלל וכשנוטלין הקליפה העליונה יש בו תולעים וזבובים חיים ויש מי שקורין אותם בלע"ז ויקין וכן בעדשים נמצא בו כה"ג הרבה מיני תולעים וכן אותן מיני קטניות שקורין אותן חזיר בונין אחר שנתייבשו בחמה כשפותחין אותם נמצא בו זבובים חיים ובאיזה מדינות נצטוו אפי' מהשררה שלא לאכול מיני קטניות אלו לפי שרופאי' אומרים שיש בהם נחש וארס שהיא מסכנות האוכלי' אותם ונשאלתי מה דינם כי במדינו' יש הרבה בני אדם שעיקר אכילתם במינים אלו והוי כדבר שאין רוב הצבו' יכולין לעמוד בה מה דינו:
גרסינן בש"ס פא"ט דף ס"ז ע"ב א' שמואל קישות שהתליע' באביה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ פרש"י ואסורה התולעת לעת לאכול דכיון דמהלכת בתוך הקישות והיא מחוברת לקרקע הוי כמהלכת ע"ג קרקע אבל התליעה לאחר מכאן מותרת עד שתוצא לאויר עכ"ל רש"י וקאמר שם לימא מסייע לי' דתני חדא על הארץ להוצי' זידין שבעדשים ואת היתושין שבכליסים פרש"י מין קטניות ותולעת שבתמרים ותני' כל השרץ לרבות מאי לאו אידי ואידי בפירא הא באביה הא שלא באביה לא אידי ואידי באביה ולא קשי' הא בפירא הא באילנא גופה פרש"י דכל כמה דלא נפקא לאויר לאו שרץ הוא עכ"ל רש"י דיקא נמי דקתני תולע' שבעיקרי זתי' מכאן מדקד' ר"ת ור' נתנאל וריב"א דאין הלכ' כשמוא' דאוס' קישות שהתליע באביה אסורה וכהלכות גדולת ובשאלתו' דר' אחא פוסק כשמוא' יע"ש בתו' באורך וע"ש ברמב"ם פ"ב מה' מ"א דפסק כשמואל והרא"ש שם כ' וז"ל דקדק מכאן דלית הל' כשמואל ובה"ג ושאלתות פסק כשמואל וכו' ומיהו גם לשמואל אין לאסור תולעים הנמצאים בפולין ובחימצי תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירין הקליפה מונחין היבחושין תחתיהן לפי שהם מונחת תחתיהן ובמקום צר ולא קרינן ביה שרץ השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחש וכן פרש"י עכ"ל וכל זה לדעת הרא"ש אבל דעת הרשב"א וסייעתו דאין צריכן לרחוש אפ"ה אסורין ועיין בספרי מנחת יעקב כלל וסימן מ"ו ס"ק ה' וס"ק י"ט שהוכחתי דהא דמתיר הרא"ש וסייעתו התולעים הנמצאים בפולין ואפונים בין הקליפה והקטניות כשמסירן הקליפה אותן הם מונחים במקום צר אבל הנמצאים באמצע פרי שיוכל לעמוד שם בריווח הרי כמו השורץ על הארץ ואסור וכ"כ רבינו ירוחם נתיב ט"ו אות ך"ז וסיים וכן עיקר ע"ש דברי באורך ועיין בט"ז בסי' פ"ד ס"ק ט' מחמיר בכל ענין כהרשב"א ולזה נוטה ג"כ דעת הש"ך ור"ש לפמ"ש שם בספרי מ"י שהעתקתי בסמוך אין היתר לקטניות ועדשים וכל כה"ג ובפרטות אם חורים נקוב לחוץ דיש לאסור וקשה הדבר לבדוק אותם שלא יהי' בהם שום נקב קטן אך לפי שאלות השואל שהוי כדבר שאין רוב הציבור יכולין לעמוד מצאתי קצת תקנה להם בענין זה אחר שנבדקו הטיב מה דאפשר ונתבשלו אח"כ ימעכם בכף דרך כלי מנוקב נקבים דקים שקורין בל"א זיי"א כדי שימעכו כל התולעים ולא מקרי תו בריה שלימה ובטילה ומותרים בכה"ג ולא מקרי איסור לכתחלה כמ"ש מהרא"י בת"ה קע"א הובא בת"ח סוף כלל מ"ו ועיין בתשובת מהר"מ מלולבלין שאלה ך"ז בכישות שעושין מהם שכר ובתשובת צ"צ סימן נ"א וסימן נ"ב מפירות שעושין ועיין בספרי מ"י כלל מ"ו ס"ק ך"א וס"ק ך"ח ע"ש בעושין מהן יין שרף או פובידי"ל ע"ש כל כה"ג וכל זה אינו מאיס לאדם האוכל דבלא"ה יש איסור משום בל תשקצו כמבואר בש"ע י"ד סימן קי"ו ע"ש ובאותן מקומות שרופאים אומרים שיש להם ארס ויש סכנה לאוכלם בודאי חמירא סכנתא מאיסורא ואין פירוקא לסכנתא והם אסורים וה' יצילנו וישמרנו ויסיר כל נגע ומחלה מקרבנו עע"א הק' כאש"ע יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |