שבות יעקב/ב/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־04:43, 26 בספטמבר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png כג

שאלה כג

במדינות אלו שנוהגין לפרוס על החתן והכלה הטלית לחופה ע"ש ופרשת עלי כנפיך אי מחוייב החתן לברך אותו כשלובש אותו או נימא דאין כוונתו לשם מצות עיטוף בציצית רק לשם חופה ולא יברך גם מי שמניח תפילין במנחה אם יסיר' קודם תפלת מערי' או לא:

תשובה

הנה באמת לא עלה על דעתי שיפטור מברכה זו דמ"מ הוא לובש טלית מצוייצת וכן משמעות מהרש"ל בפ' כל הבשר סי' נ"ג דדוקא בטלית שאולה אין לברך עליו כשאינו לובש לשם מצות עטיפה רק לצניעות לעלות לתורה או לירד לפני תיבה ע"ש וכן הסכמת האחרונים וכן נוהגין לברך וכן פסק בפשיטות בתשובת הלכות קטנות חלק א' סי' כ"ב אכן בשיירי כ"ג סי' ח' בהגהו' ב"י ס"ק ה' כתב בזה דעות ומ"מ מסקנות דבריו שעיקר שצריך לברך מי שרוצה לצאת ידי כל הדעות יטול לזו טלית שאולה דאע"ג דלדעת הרא"ש יש לברך על טלית שאולה וכן פסק בש"ע בא"ח סימ' י"ד מ"מ הא הט"ז העלהו אסיק להלכה כמהרש"ל דאין לברך על טלית שאול' אף שהמ"א תירץ דאף שכתו' כסותך שפטור לעשות ציצית בטלית שאולה מ"מ רשאי לברך כמו הנשים וכ"כ גיסי הגאון בספרו אליהו זוט' דשכבר נעש' בו יוצא בו ומברך עליו וכ"כ בהלכה ברורה מ"מ אין זה כדאי לדחות דברי מהרש"ל דכמו דאין יוצאין בלולב ואתרוג של חבירו ביום ראשון דכתי' לכם משלכם ה"נ כתי' בטלית ועשו להם משלהם וגדילים תעשה לך כדאיתא להדיא בריש פ"ק דסוכ' דף ט' עיא להדיא ע"ש עוד כת' שם בהלכה ברורה על מה שכת' המגן אברהם בסי' י"ד ס"ק ח' על מ"ש בש"ע ומותר ליטול טלית חבירו ולברך עליו וכת' וז"ל וצ"ע בשלמא ליטלו שרי דניחא לאינש לעביד מצוה בממוניה אבל למה יברך עליו וכ"כ לקמן סימן תרמ"ט ס"ה בהג"ה עכ"ל המ"א וכת' בהלכה ברורה וטעות נזדקר לפניו דגם שם איתא דשרי' ליקח בלא ידיעת של חבירו עכ"ל ושריה ליה מריה דאין כאן טעות כלל שהוא הבין דמ"ש המגן אברהם אבל ליקח בלא דעתו אסור דהיינו דאסור ליטלו זה אינו דהא רמ"א מתיר שם להדיא אלא כוונת דבריו כמ"ש בתחלה אבל ליקח בלא דעתו אסו' לברך עליו דלהכי מדקדק רמ"א שם שלא כת' שיברך עליו אם נטלו בלא דעתו אף שעיקר נ"ל דדעת רמ"א ג"כ לברך עליו שהרי המקור דין שם הוא מת"ה סי' ק"ל ושם כת' להדי' לברך עליו מ"מ אין כאן טעות בדברי המ"א שהרי רשם שם וכאן זה על זה נראה פשוט כוונתו שבכיוון דקדק הרב שלא לברך אם נטלו בלא דעתו וכן נראה לי עיקר כמהרש"ל דאפי' דעת המברכים על טלית שאולה היינו כשלובש בשעת התפל' עם הנח' תפילין משא"כ בלובש בשביל צניעות לעלות לתורה וכיוצא בו וכן ינהג החתן אם אינו רוצה לברך וספק ברכו' להקל שומעין וכן נ"ל עיקר הק' יעקב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף