שבות יעקב/א/ב
|
< הקודם · הבא > |
מי שמניח תפילין של יד שהם כתובין על פי דעת ר"ת ותפילין של ראש כדעת רש"י והרמב"ם אי יוצא בזה ידי. חובת שניהם או נימא דאינו יוצא בזה ומחויב לחזור ולהניח תפילין של רש"י על פי מנהגינו:
הנה לכאור' נר' דיוצא בזה אפי' לכתחל' י"ח שניהם ואפי' למאי דקמבעי' ומסתפק בש"ס דגיטין דף ט"ו ע"א א"ר ירמי' הרי אמרו הבא ראשו ורובו במי' שאובין וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טמא בעי ר' ירמיה חציו בביאה וחציו בנפילה מאי ובעי רב פפא חציו בטבילה וחציו בנתינה מאי תיקו יע"ש היינו דוק' בחדא מילתא קא מסתפק אי חצי וחצי מצטרפין. משא"כ בנ"ד גבי תפילין דכל חדא וחדא מצוה באפיה נפשיה היא כדאית' בפ' התכלת דף ל"ח תפילין של יד אינה מעכבת את של ראש וכו' וכמבואר בטא"ח סימן ך"ו א"כ ודאי דיוצא בהן ידי חובתו וגם ליכא למימר דהוי ככסיל בחושך הולך כיון שתופס דברי שניה' דהוי כתרתי דסתרי אהדדי זה אינו דכיון דאסתפק ליה אי הלכתא כרש"י וסייעתו או כר"ת וסייעתו מותר לעשות כדברי שניהם וכדאיתא להדיא בש"ס דר"ה דף י"ד בר' עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין משום דאסתפק ליה כדמסיק שם בש"ס ומה"ט גופא מבואר בא"ח סי' ל"ד דירא שמים יוצא ידי שניה' ויעשו שני זוגת תפילין ולא אמרינן דהוי ככסיל בחושך הואיל ותופס שני החומרת כיון דאסתפק ליה הלכתא כמאן ג"כ נראה דמותר לכתחלה להניח תפילין כאלו איברא כד מעינין שפיר יראה דכה"ג אינו יוצ' ידי שניהם בין לדעת רש"י ובין לדעת ר"ת דהרי כתב הראש בהלכ' תפילין והובא ג"כ בטא"ח סי' ל"ד וז"ל לפי שנחלקו בו גאוני עולם ותפילין של אלו פסולין לאלו דתניא וכו' לכן ירא שמים יוצא ידי שניהם ויעשו שני זוגות תפילין ויניח שניהם ויכוון בהנחתן באותן שעשוין כתקונם אליבא דהלכתא בהם אני יוצא ידי חובתי והאחרי' הרי הן כרצועות בעלמא וכו' ולא יניח ב' הזוגות בכיס אחד שהאחד מהן חול עכ"ל הרא"ש נמצא אם מניח תפילין א' כתוב' כדעת ר"ת וא' כדעת רש"י אינו יוצא במ"נ דלכל אחד מהדעות השני הוי כחול ורצועות בעלמא נמצא דהוי רק כמניח תפילין אחת או של ראש לבד או של יד לבד ותדע שכן הוא דאם אית' בכה"ג יוצא ידי שניהם אמאי הוצרכו הפוסקים לומר דירא שמי' יוצא ידי שניהם ויעשו שני זוגות תפילין וכת' מהרי"ל בתשובה סי' קל"ז וז"ל וכמדומה לי הואיל ולא נהוג מחזי כיהורא ואין ליטול את השם אלא מי שמוחזק ומפורס' בחסידות וכן פסקו בש"ע והסכמת האחרוני'. ולמה לא מצאו תקנה זו לכתוב אחת כדעת' רש"י ואחת כדעת ר"ת דאז לא מחזי כיהורא כיון שאינו מניח רק זוג אחת כי אין הכל יודעין איך ומה הן כתובין אלא ודאי פשוט דכה"ג אינו יוצא אליבא דכ"ע. אכן היכא דהוא שעת הדחק שאין לו רק תפילין כאלו שאחת מהן נעשה על פי דעת רש"י ואחת לדעת ר"ת אז מותר להניחם אפי' לכתחלה כיון שבלא"ה בשעת הדחק מות' להניח רק אחת מהן וכמבואר בא"ח סי' ך"ו וכיון שמנהגינו כדעת רש"י והרמב"ם יברך רק על אותו שנכתב' כדעת רש"י דהיינו אם של ראש יברך עלי' ועל של יד לא יברך ואם היא של יד מברך עליה להניח לבד ולא יברך על של ראש וכמבואר ומשמע בא"ח סימן ך"ו ול"ד ע"ש (ועיין בט"ז סי' ך"ה ס"ק ו' בשם תשובת אחיו ר"י הלוי) ונ"ל דאם של ראש היא נכתבת כדעת רש"י והרמב"ם ע"פ מנהגינו דיש להניח של ראש תחלה דהיא עיקר המצו' על פי מנהגינו ושל יד היא חול לרצועה בעלמא ועל של ראש מברכין כי היא מוקדם לברכה אע"ג דלעולם מניחין של יד תחלה כדכתב מתחילה והיו לאות על ידך ואח"כ לטוטפת בין עיניך מ"מ הא מבואר בא"ח סי' תרנ"א סעי' י"ב בלקיחת ד' מינים כשנוטל אחת אחת נוטל הלולב תחלה הואיל ומברך עליו ודעתו גם על האחרים אע"ג דכתיב תחלה ולקחתם לכם פרי עץ הדר דמה"ט כשלוקח כולם יחד לברך נוטל האתרוג תחלה ע"ש במ"א ס"ק ח' מ"מ כשנוטלן אחת אחת נוטל תחלה אותו שמברך עליו ה"ה כאן וכ"ש לפי מנהגינו שאנו מחזיקין של יד לחול וכן כשחולץ חולץ של יד תחלה דהא עיקר הטעם מבואר בש"ס פ' הקומץ דף ל"ו ע"א שחולץ של ראש תחלה היינו מדכתיב לטוטפת בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהי' שתים וכאן ליכא רק חדא שאחד מהן חול לכל הדעות וכמ"ש להדיא הרא"ש ז"ל לכן אין קפידא כנ"ל ה"ק יעקב
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |