שו"ת דברי חיים/א/אורח חיים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:00, 9 באוגוסט 2023 מאת הר יונה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png ד

סימן ד

שאלה בבית הכנסת שבנוהו עד הכיפה ולא הי' טוח עדיין בסיד ועמד כך כמה שנים והתפללו שם כמו שהוא ועתה נתנו הקהל על לבם לעשות כיפה וללבנו כראוי. והנה יש אופן לעשות הכיפה על העמודים בתוך הביהכנ"ס ויש אופן שני להעבות כותל הישינה איזה אצבעות לחזק החומה ואז יוכלו לבנות בלא עמודים והאופן השני יהי' מהודר ומחוזק יותר בלא העמודים ומסופקים אם מותר לקצר חלל ביהכנ"ס ע"י עובי החומה שיכנס לתוך החלל:

תשובה הנה בקדושת ביהכנ"ס מצינו ברמב"ן ז"ל הובא בר"ן מגילה [פ' בני העיר] שכתב שאין שום קדושה בביהכנ"ס רק משום ביזוי מצוה בשעת מצותם ומש"ה נמכר עפ"י טובי העיר דאז הוי מסתמא שלא לצורך מצוה עוד דמסתמא יש להם ביהכנ"ס אחר והוי כהפריש ז' אתרוגים לז' ימים יעי"ש בדבריו. והנה לדבריו ודאי מותר להכניס בתוך חלל ביהכנ"ס לצורכו וחיזוק בהכ"נ ולא שייך כלל ביזוי מצוה וכמו שרשאי להטות נר חנוכה בשעה שהוא דולק הגם שמבער אז השמן והפתילה ומכחיש קצת מהשמן שלא לצורך דלא אפשר בעת התיקון שלא יחסר קצת מהשמן או מפתילה וכן בכל המצות שדורסין על הסוכה בשעת מצותה לתקן הנסרים המכוסים וזה פשוט לכל בר דעת שכל שעושה לצורך המצוה לא בדרך בזיון כמו כיסוי ברגל ורק לתקן ולעשותה בהידור ויופי בודאי לא הוי ביזוי מצוה במה שמקצר קצת החלל כדי לחזק הבנין ולהדרו. והנה הר"ן ז"ל חלק אהרמב"ן ז"ל שם ואמר דביהכנ"ס קדושה מדרבנן דהטילו עלי' קדושה וקדושה לא פקעה בכדי וצריך פדיון והקדושה חל על המעות והמעות איקלש קדושתו' ויוכל להיות ניתר ע"י זט"ה במא"ה והנה לדבריו מאחר שהוא רק דרבנן בודאי בכה"ג שאינה מבטלה מקדושתה מה שנתבטל מלהיות מקום הזה חלל בהכנ"ס רק כותל זה שרי דלא מתחללה מקדושתה בזה ובפרט בזט"ה במא"ה ודאי שרי דהקדושה של החלל יחול על הכותל וגם זה פשוט לכל מעיין בדעת ואפי' לדעת המבי"ט ז"ל בספרו קרית ספר שכתב דקדושת ביהכנ"ס הוא מה"ת מהפסוק והשמותי את מקדשיכם שהוא לרבות ביהכ"נ מ"מ פשוט הדבר שמותר למעט חללה לצורך תיקון בהכנ"ס דהא אפילו בביהמ"ק הי' רשאין לעשות כן לולי הכתוב הכל בכתב מיד ד' עלי השכיל שאין רשאין להוסיף על בנין שלמה שבנהו ברוה"ק דכן מבואר ברש"י יומא (נא ב) וז"ל אבל במקדש שני שהי' גבוה מאה אמה לא עשאהו לפי שלא הי' עובי' אלא אמה ואינה יכולה לעמוד בגובה מאה אמה ולהוסיף על עובי' אי אפשר דכתיב הכל בכתב מיד ד' עלי השכיל עכ"ל הרי דאפילו בקה"ק מותר להוסיף כ"ש בביהכנ"ס לצורך דמותר וכן נוהגין בכל בכ"נ בכל תפוצות ישראל שבונין לצורך ביהכנ"ס אפי' בנין קבוע וקובעין ארגזים ומנורות גדולות הגם שעי"ז מתמעט חלל בהכ"נ וכמבואר בתשו' הרא"ש ז"ל והוא פשוט יותר מביעתא בכותחא:

והנה ראיתי בהעתקה ששלחתם שכתב והא דאין מורידין הוא משום לא תעשון כן לד' אלקיכם ואשתמיטתי' מיני' כמה מקומות שמבואר דמעלין בקודש ואין מורידין הוא מקראי דויקם משה אה"מ וממחתות דעדת קרח כמבואר ברש"י ר"פ בני העיר וז"ל תוספתא מעלין בקדש דכתיב ויקם משה את המשכן בצלאל עשה ומשה שהי' גדול ממנו הקימו ולא מורידין דכתיב את מחתות החטאי' האלה בנפשותם ועשו אותם ריקועי פחים ציפוי למזבח כי הקריבום לד' ויקדשו ע"כ עכ"ל הרי דאין מורידין הוא רק מקרא אחריני וא"כ לדעת הרמב"ן ודאי לא שייך זה וגם לר"נ ז"ל כל אין מורידין דפ' בני העיר הוא מדרבנן בביהכ"נ ואפילו להמבי"ט ז"ל ג"כ אין זה הורדה מה שעושה לצורך וחיזוק כמו שהיו עושין בבית קה"ק [אי לאו גזה"כ] דאדרבה כותלי ביהכ"נ בהם קדושה יתירה מחלל שהרי נעשו כגוילי חומשים שהרי נהגו להשים על הכתלים פיוטים ושמות בר"ת ובודאי אין זו הורדה כלל ובפרט שעשאוהו בזט"ה ובמא"ה שיכולים לעשות כרצונם וגם דלפי הנראה מהש"ע והמג"א והפ"מ דקיי"ל כהר"ן ז"ל דהוי רק מדרבנן ולכן אל תחושו למניניכם ובנו כרצונכם ליפות בית אלקינו ולחזקו ואם ימעט החלל אין שום איסור ואדרבה למצוה יחשב להחזיק ולהדר הבנין הנלע"ד כתבתי:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף