שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:00, 6 באוגוסט 2023 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (גירסא ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png יד

סימן יד

להרב מ' ישעיה שארף בערג והר"ם אפרים באלחאווער יושב על מדין בק' זאלישטשיק:

שאלה המחזיק בחלונות לנכסי מומר אי מהני החזקה כמו במחזיק לחצר ישראל או דומה לחצר עכו"ם המבואר בסי' קנ"ד דלא הוי חזקה וכי מכר עכו"ם אח"כ לישראל יכול לבנות כנגדן בלי ריחוק ד' אמות:

תשובה מכתבם הגיעני והנה באמת מהראוי הי' שלא להשיב בדבר שכבר פסק הגאון מלבוב וגם כי כעת אינני בקו שלימות הבריאות ורק מחמת שכן השוו בהסכמה לקיים כאשר יצא מפי לא יכולתי לעצור במילין ועיקר בטלה דעתי נגד הגאון מהרי"ש נ"י אך לחוות דעתי להלכה. מעיקרא נחקור אם הי' בא הישראל להבדיל עם המומר לדון בתחלה אם יוכל לעשות חלון לגבול המומר או לא מה דינו והנה לפי מה שמבואר שני דיעות אם מותר ליקח כו' ודיעה אחת אוסר ורמ"א מביאו [ע' בסי' שפ"ח סי"ג ובש"ך שם סקס"ג ובסי' רפ"ג וש"ך שם] והנה למ"ד שמתיר ליקח לעצמו ממונו בודאי מותר ליקח ראייתו לתוך חצרו דראי' הוי כנוטל משלו מחצרו כמבואר בסמ"ע קנ"ג [סקל"ב] וא"כ ממונו מותר מק"ו [הראי'] ולדיעה האוסרת ליקח ממונו אסור ליקח ראי' וא"כ לדינא דמבואר להלכה דספיקא הוא [ע' בפמ"ג או"ח סי' קנ"ו בא"א סק"ב ובת' ח"ס חח"מ סי' קנ"ד] ובספיקא דממונא אוקמא אחזקה בכל מקום אך הכא דע"ז אנו דנין ובפרט דלו אין חזקת ממון כלל ורק דאסור לאבדו שמא נפיק מיני' זרעא מעליא בודאי אין לו חזקת ממון וכה"ג אשכחן בתינוק הנמצא דאין לו חזקת ממון כיון דהוא ספק ישראל [ע' בש"מ ספ"ק דכתובות ובאה"ע סי' ד'] וא"כ בכה"ג ודאי אין למחות בהמחזיק בהיזק ראי' וק"ל ואפילו למ"ד דאסור ליקח ממונו משום דילמא נפיק מיני' זרעא מעלי' מ"מ לע"ע הוי הראי' הפקר והז"מ יעשו דין עם השכן ולכן כיון דעפ"י דת תוה"ק אין המומר יכול למחות בודאי אינו חזקה דזה אינו תלוי במה שהוא מומר דאפילו בב' ישראלים הדין כן דאם א"י למחות לא מהני בי' חזקה וכמפורש בסמ"ע קנ"ד ס' י"ח י"ט וגם אינו חזקה דכיון דעפ"י דד"מ א"י למחות לא חשש לילך אצל דייני ישראל ולכן לדעתי אינו חזקה כלל ובפרט למ"ש בטור [סי' שפ"ח] שבגרמא או בגרמי מותר לאבד ממונו א"כ ממילא מותר להחזיק בחצרו דאינו אלא גרמי ואפילו נימא דבעינא קלי' לי' כדאמרי' בפסחים [דכ"ו ע"ב] מ"מ כל שאינו בידים מותר לאבדו כמבואר במהרי"ו סי' ק"ס [מובא בש"ך סי' שפ"ח סקס"ב] וא"כ כיון שא"י למחות בודאי אינו חזקה דברי כו':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף