שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קנז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קנז

סימן קנז

שוי"ר לכבוד ידידי הרב הצדיק המאה"ג בו"ק חו"פ כקשה מו"ה משה נפתלי נ"י אבד"ק טארניגראד.

שאלה אחד הי' נקרא בשעת מילתו יעקב קלמן ונשתקע שם קלמן והכל קורין אותו יאקיל ולס"ת נקרא יעקב ורק אם רוצה שיתפללו בעדו כותב יעקב קלמן וכן שם האשה הי' מעריסה פיגא רבקה ונשתקע שם רבקה ואין קורין אותה רק פיגא ורק בכתובה להתפלל בעדה כותבת רבקה פיגא והנה סידר אחד לכתוב יעקב המכונה יעקיל דאתקרי יעקב קלונמס המכונה קלמן ובשם האשה כתב פיגא דאתקרי רבקה פיגא ע"כ:

תשובה ראיתי מה שגזר אומר דהגט בטל מה"ת הואיל ולא נקרא מעולם קלונמס ולפע"ד דזה ליתא דמבואר בס"ש בשם רוב הגאונים דא"צ לכתוב המכונה קלמן דחד שם הוא וא"כ לפ"ד הנ"ש גבי אלכסנדר ומביאו הב"ש [באות ס'] יש לכתוב לכתחלה קלנמס והגם דהב"ש ז"ל חלק עליו מ"מ בדיעבד מודה הב"ש דכשר אם כתב אלכסנדר ה"ה אם כתב קלונמס והוא נקרא מלידה רק קלמן מ"מ ידוע דהוא נובע משם קלונמס והנה נראה מרוב מסדרי שמות גדולי האחרונים שלא לכתוב כלל המכונה קלמן וכן פסק הלבוש ז"ל וגם מבואר בתשו' האחרונים לכתוב שם העקרי שממנו נובע כמ"ש גבי שרה שאשה ומירל מרים יעוין בתשו' פ"מ [ח"ב סי' מ"ז] וששלחו בחזרה גט שלא כתבו בה מרים הגם שהאשה לא היתה נקראת רק מירל ולכן בשעת הדחק הי' כשר אם כתב דמתקרי קלונמס אך בזה הי' מקום לפקפק דכתב קלונמס המכונה קלמן וזה מעולם לא נקרא רק קלמן ונהי דשקלינן וטרינן דהוא חד שמא וכשר אם כתב קלונמס לחוד דהיינו קלמן אבל מה שסידר לכתוב קלונמס המכונה קלמן זה ודאי טעות דהא מעולם לא נקרא בשם קלמן לחוד אך בתשו' פנים מאירות נראה שיש לכתוב מרים המכונה מירל הגם שמעולם לא נקראת מרים וכ"כ מהרי"ט בקונ' שבס"ש גבי חנולה שהספרדים כותבין חנה דמתקרי' חנולא גם מה שמפקפק מחמת שנשתקע שם קלונמס לגמרי הנה לפי מה שמבואר בג"פ סי' קכ"ח ס"ק כ"ו דעיקר השם שמתפללין בו וז"ל אבל גבי שם האיש והאשה סתמא דמלתא אנו יכולין לברר איזה שם עיקר ע"י עלייתו לס"ת או ע"י החתימה וגם באשה על ידי החתימה אם מדעת לחתום או כשמברכין אותה בבה"כ ונדרים ונדבות עכ"ל ונהי דאיירי שם במתקרי בשניהם בשוה אז שם המצלאין מוכיח אבל מי שאינו נקרא כלל בשם זה רק בשעת התפלה אינו עיקר אך עכ"פ לא מקרי נשתקע ועדיף מחתימה לכתוב עליו דמתקרי דכן נקרא בפי המתפללין ובשעת מי שבירך בביהכנ"ס וצריך בודאי לכותבו אך נכון לכותבו דאתקרי כאשר הוכיח בג"פ [סי' קכ"ט סקפ"ג] לרוב האחרונים דט"ס ברמ"א וצ"ל דאם אינו רגיל כותבין דאתקרי והפלא ופלא על הט"ג ז"ל [בל"ש סקל"א ובתשו' ב"א סי' פ"א] דלדידי' דמתקרי מקרי שם שאינו רגיל בו עתה ואתקרי מקרי שם שהי' מעולם ועד עתה וא"כ האיך מצאנו ידינו ורגלינו לכתוב בשם הרגיל כגון מנחם נחום כותבין דמתקרי נחום וכיוצא בזה ולדברי הב"א ז"ל ה"ל לכתוב דאתקרי נחום וכן מצאתי בט"ז [שם סקכ"ז] שהקשה זה על הרמ"א. אך בודאי שט"ס ועל שם שאינו רגיל כותבין דאתקרי וכן נהותי כמה פעמים וכתבתי באריכות לסתור דברי הב"א וכדאי הט"ז והג"פ ז"ל ויתר גדולי האחרונים לסמוך עליהם לכתוב דאתקרי ולא לכתוב שני גיטין. וגם להשמיט שם הלידה וגם... קוראין אותו כן בשעת התפלה ומי שבירך אינו נכון די"ל דזה שם העיקר הגם דהרמ"א ז"ל [בסי' הנ"ל וע"ש בסי"ח] פסק שם שנקרא לתורה עיקר מ"מ הרמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג הי"א] ס"ל דשם שקורין הרוב הוא עיקר [וגם הא] מ"מ יש הרבה שיטות דבכתב שם העיקר לבד נמי פסול ולכתוב דמתקרי אין שום חשש כלל אך להוציא מלב החושש יש לכתוב דמתקרי דמהני אפילו לכתחלה ואפי' לדעת הג"פ ז"ל דבאמת קורין אותו כן גם עתה ולכן יכתוב יעקב המכונה יאקיל דמתקרי יעקב קלמן:

וכן לאשה יכתוב פיגא דמתקריא פיגא רבקה. ופייבל נראה לכותבו בשני יודין וכן כותבין בכל שטרות ואגרות וגדולי הראשונים כתבו ללמוד סדר הגט מאשר כותבין בשטרות ולפע"ד דכן נוהגים כולם לכתוב פייבל בשני יודין דבאלף מחזי כשם עכו"ם ודברי הב"ש ז"ל [ע"ש בש"א אות ש'] העתיק מדברי הס"ש ודמש"א ז"ל ולא ידעתי לאיזה שם כוונו ובודאי נכון לכתוב כאשר רוב העולם כותבים ועיין כיוצא בזה בתשו' מהראנ"ח ומהרי"ט חא"ה סי' י"א. א' דר"ח אדר תרכ"ג לפ"ק צאנז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף