שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קכז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קכז

סימן קכז

שאלה אחד נקרא מעריסה משה יוסף ובפי כל נקרא יוסל ושם משה יוסף כמעט נשכח רק קצת בני אדם יודעים שמו של עריסה משה יוסף וגם לס"ת נקרא משה יוסף אך האיש הלז איננו רגיל לקרותו לתורה ורק קודם הגירושין צוה לקרותו לתורה בשם משה יוסף ואמר גם לאחד ממיודעיו ששמו משה יוסף ויצא מעירו לעיר אחרת רחוק שתי פרסאות וגירש אשתו בשם יוסף המכונה יוסל ונשאל מה דינה של האשה הזאת:

תשובה הנה באמת לכתחלה הי' מהראוי לכתוב משה יוסף המכונה יוסל דעיקר השם מה שקורין אותו לתורה כמבואר ברמ"א ז"ל [ע' בסי' קכ"ט סעי' ט"ז] ואם דכתבו הפוסקי' דזה דוקא במי שרגיל לקרותו אבל במי שאינו רגיל בקריאה אין הקריאה מעלה ומוריד וז"ל הרדב"ז ח"א סי' תקל"א מעשה הי' באחד שבא לגרש את אשתו בשם שמריה ובא לפני ואני מכירו זה מ' שנה בשם מחרז ושאלתי למה כתבו שמרי' והשיבו לי כי פי' שמרי' היא מחרז ועיקר השם שמר' ושכך מעלין אותו לס"ת בשם שמרי' וקרעתי את הגט וכתבתי אחר בשם מחרז ולא שום אוחרא כו' לפי שכל היהודים והעכו"ם קורין אותו מתרז ולא מצאתי מי שיודע ששמו שמריה זולת החזן והוא לא יעלה לתורה פעם ביובל ומי יכירנו בשם זה עכ"ל מ"מ היינו דוקא במי שאין דרכו כלל לקרותו בתורה רק בכמה שנים פ"א אבל סתם ב"א א' עני ועשיר שוים שמנהגנו לכתוב שם הנקרא לתורה הגם שהעני אינו רגיל לקרותו כ"כ לתורה כידוע דמ"מ סתם ב"א עולה כמה פעמים בשנה כגון ביום שמת אביו ואמו או בשמח"ת וכיוצא ולכן מנהגינו להלוך בתר קריאה לס"ת ואין מדקדקים אם הוא מצוי לקרותו לתורה או לא ולכן מקרי זה המגרש לפ"ד כסתם ב"א וכותבין משה יוסף המכונה יוסל וא"כ לא נכתב בגט זה שם העיקר כי עיקר הוא מה שרגיל לקרותו לתורה וא"כ הוא פסול אך י"ל כיון דכתב שם החניכה הרגיל בפ"כ המכונה יוסל כשר לכ"ע [כמבואר בר"ס קכ"ט]. אולם לכתחלה הי' צריך לכתוב משה יוסף המכונה יאסיל. והנה אפילו אם נאמר דזה הוי כאינו רגיל לקרות בתורה ולא הוי עיקר השם משה יוסף מ"מ עכ"פ לא מקרי נשתקע כיון דהרבה יודעים ששמו משה יוסף וגם נקרא לס"ת קודם הגרושין נהי דנימא דזה לא נחשב לעיקר עכ"פ כ"ע מודו דזה לא נקרא נשתקע וא"כ לפ"ז הוי למכתב לכתחלה יוסל דמתקרי או דאתקרי משה יוסף אך מה שכתבו שם יוסף המכונה יוסל לא שפיר דמי והנה נראה לפע"ד לכאורה לפוסלו אפילו בדיעבד דהנה המגרש הזה מעולם לא נקרא יוסף לבד מעולם כי מעריסה ולתורה נקרא משה יוסף ורוב העולם קורין אותו יאסיל אבל יוסף לחוד לא נקרא בו מעולם וא"כ הוי שינוי השם ממש דפסול עכ"פ אך אם לא ירצה הבעל לתת גט אחר והוא מקום עיגון י"ל דיש להכשיר הגט די"ל דמה שנקרא יאסיל היינו כמו יוסף דהא הרבה מגדולי האחרונים שס"ל שא"צ לכתוב הכינוי כלל יוסל ולפ"ד הנ"ש אפילו באם לא נקרא מעולם רק יאסיל כותבין יוסף לחוד יעוין בדבריו גבי אלכסנדר סענדר [מובא בב"ש ש"א אות סמ"ך] וא"כ הוי שם יוסף לחוד כחניכה שהכל קורין בו דכשר בדיעבד. אולם מסתפינא מאד להתיר כיון שכתבו יוסף המכונה יוסל א"כ נראה שיש להמגרש שם יוסף לחוד זולת הכינוי של יאסיל א"כ לא זה המגרש דהמגרש אין לו שם יוסף לבד רק משה יוסף ומבואר במהרי"ק ז"ל [שורש צ"ח] דזה הוי כמו שם אחר ממש ולכן מסתפינא להקל אך אינני מוחה במתירים:

ולכאורה עלה על דעתי לצרף (דברי) דעת הטור ז"ל [בר"ס קכ"ט] דבאם לא נודע במקום הכתיבה שם השני כשר בשם מקום הכתיבה לחוד וה"נ במקום הכתיבה לא ידעו רק משם זה יוסף לחוד ויעוין בשו"ת פ"י דעיקר ידיעה תלוי בהב"ד דאם הב"ד לא ידעו משם אחר לא חלה תקנת ר"ג וכשר באם כתבו שם הנודע להם לבד וגם יש לצרף הא דברייתא [גיטין ל"ד ע"ב] דיצא למקום אחר מגורשת באחד מהם ופירשו הראשונים דהיינו במוחזק שם בשם מא' מהב' שמות אם גירש בו בהשם שהוחזק במקום הכתיבה ונתינה אפי' שידוע לנו שיש לו באיזה מקום אחר שם אחר כשר בדיעבד יעו"ש:

אך בהיתר זה פליג המג"ש שם בתשו' [ח"א סי' יו"ד] ולומר דעיקר אזלי' בתר מקום האשה ודירתה והפשט בברייתא יצא למק"א וגירש בא' מהם מגורשת היינו בהלכו שניהם ועקרו דירתם למקום אחר אבל באשה שיצאה לשעה למק"א ודעתה לשוב לעירה שם עירה מקרי מקום הנתינה וכיוצא בזה כתב המהר"מ מינץ ז"ל בתשו' [ס"ד ע' בד"ח לש"ג שער שינוי השמות אות ט"ו] הגם שבט"ג [בל"ש בשמות שנשתנו מ"ח סק"ב] חוכך בדבריו מ"מ אין בידינו לדחות דברי גדולים בסברא כרסית. אך מהג"פ ז"ל [סי' קכ"ט סקט"ז וכ"א] נראה שאזלינן בתר מקום האשה בשעת כתיבה ונתינה וכן נראה מהט"ז ז"ל שם בתשו' להגאון מג"ש ז"ל וז"ל המג"ש אה"ע ס"ס י"א ולענין מ"ש הגאון מו"ה יושע שאיזה חכם אמר בנדון זה שתצא האשה לקבל הגט למק"א במקום שלא הוחזק בשם זה וחלק עליו הדין עם הרב הנ"ל דהעיקר הוא במקום שהוא עומד או האשה עומדת בשעת כתיבת הגט וזה פשוט בעיני עכ"ל הרי דאם הית' האשה בשעת הכתיבה הי' כשר אפילו אם הי' דעתה לחזור וחזרה ולכן הי' מקום לצרף להכשיר כיון דלא נודע באותו מקום כו"נ משם יוסף משה כשר במקום עיגון עכ"פ:

אך דגם זה ליתא דכ"ז הוי א"ש באם הי' נקרא במקום הכו"נ יוסף המכונה יוסל אך באמת שם יוסף לא מקרי מעולם בשום מקום ורק שם משה יוסף (לו) בעירו ושם יאסיל במקום הכו"נ וא"כ שם יוסף הנכתב עליו זולת הכינוי יוסל הוא שם חדש אשר לא נקרא ולא הוחזק בו מעולם ואי משום שהטעו את הדיינים וסברו ששמו (משה) יוסף כתבו יוסף המכונה יאסיל זה לא יציל להכשיר הגט דרק בכתבו שם אחד באמת כמו שנקרא במקומו ורק לא ידעו משם אחר שיש לו במקום נתינה או שהבעל ואשתו במקום שמוחזק בשם אחד אפילו נודע משם אחר כשר בדיעבד לרוב השיטות אבל בנ"ד ששם יוסף לבד הוא שם בדוי ולא הי' לו מעולם ורק הב"ד טעו לכ"ע הגט פסול. ואין לצדד להתיר רק מה שנא' דיוסף הוי כיאסיל וכמ"ש לעיל אך זה דבר קשה מאד לסמוך ע"ז. סוף דבר לפע"ד הגט פסול אך אינני מוחה בהמתיר. עוד יש חשש בזה דהבעל מערער ואומר שכוונתו הי' ליתן גט פסול הגם שלא שמעתי אומר זה בפירוש מ"מ נראה מערעורו שכן הוא וכן נקרא לס"ת קודם הגירושין וגם הודיע לאחד משמו יוסף וא"כ כן הי' כוונתו יש מקום להחמיר עפ"י דברי תשו' מהרשד"ם ז"ל אך יש לדחות וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף