שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קכח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר קכח

סימן קכח

לנכדי הרב המאה"ג החסיד המפורסם ירא ד' מו"ה נפתלי וחתני הרב ה"ה החריף החסיד המפורסם מו"ה מרדכי דוב נ"י בצערק אם:

שאלה באחד שהוא ע"ה גדול וא"י לחתום ושמו ליב והשיא את בתו לאיש וכתבו בכתובה בת אריה הגם שלא ידעו שם הקודש שלו מה הוא כתב הש"ץ מסתמא ארי' ואח"כ זה האיש עלה לס"ת איזה פעמים בשם יודא. והנה בתו הנ"ל נתגרשה וכתבו בגט בת יהודא. והנה ספק גדול אם אולי הי' שמו מעריסה ארי' כמ"ש בכתובה וא"כ הוי שינה שם אביו:

תשובה הנה אם החזיק אביו בעלי' זו לשם יודא בודאי כשר כי זה לא גרע מנשתקע שם ארי' דצ"ל רק גט אחד בשם דהשתא וכ"ש היכי שמסתפקים אם הי' הלל שמו ארי' ולא יזכר ולא יפקד משם ארי' רק החזיק בשם יודא בודאי לכתחלה צריך לכתוב בת יודא דמה שכתב החזן בכתובה מספק שם ארי' לית בי' ממשא כלל להצריך גט שני אפילו לכתחלה וכן משמע בהדי' בס' עזרת נשים גבי אברם דאם אין יודעין שם העריסה א"צ לחוש רק כותבין שם שהחזיק בו וזה פשוט לפע"ד אך אם לא החזיק כדינו רק לאיזה פעמים בדרך רחוק נקרא לס"ת יהודא מ"מ נלע"ד דכשר גט זה דנהי דבשינה שם אביו בלא החזיק בשם השני העיטור ז"ל יחידי בהכשרו כמבואר בס' מכתב אלי' דהנה דעת הסוברים דשם אביו מעכב בגט בודאי פסול וכמבואר בכל הפוסקים ותה"ד [מובא בב"י סי' קכ"ט] דעתו לפסול בלא כתב שם אביו לכן פוסל בשינוי ובתשו' מהראנ"ח [ח"א סי' י"א] האריך בכוונת תה"ד יעי"ש אך הרואה בהדי' בפסקיו קל"ח דפוסל בשינוי וכן דעת הרא"ש ז"ל [בתשו' מובא בטור ס"ס קכ"ט] לפסול בשינוי אפילו שמכשיר בלא כתב שם אביהם מ"מ מטעם מראית עין וחשש לעז פסול והתוס' לשיטת הרב"י [שם] נמי ס"ל כהרא"ש ז"ל בזה אך אפי' למהר"י בן לב ז"ל בשיטת התוס' דבר שאינו מעכב אינו פסול משום לעז מ"מ י"ל דבשינה שם אביהם פסלו כי אולי ס"ל דשם אביהם מעכב כ"כ המכתב אלי' ז"ל והסמ"ג ז"ל פוסל אפי' דלכתחלה ל"צ לכתוב לדינא דמשנה מ"מ כיון שתיקון ראשונים הוא פוסל בשינוי דדוקא בשם הלידה דשכיח השינוי משום שאינו ידוע כ"כ בתחלה שתקנו לכותבו התנו שלא יפסול בשינה דהוא דבר שכיח לטעות בו משא"כ דבר שאינו שכיח לטעות בו פסול אם שינה אפי' ממנהג קדמונים ובש"ע [שם ס"י] מבואר לפסול בשינה שם אביהם בלא החזיק בשם השינוי והג"פ [שם סקנ"ד] ג"כ פוסל בלא החזיק וגם כפי הנראה דלפי מאי דקיי"ל דלמיחזי כשקרא כי האי בחתימה פסול לרוב הראשונים ואחרונים בודאי פסול בשינוי [ע' ש"ך ח"מ סי' ל"ט סקל"ח וסי' מ"ו סקנ"ח וע"ש באו"ת ובג"פ סי' קכ"ז סק"כ] והרבה הארכתי בזה בעזהי"ת [ע' ד"ח לש"ג שער שינוי מקומות אות ד' ה' ט"]:

ולפ"ד הב"ח שכ' בס"ס קכ"ט ס"ו וז"ל תימא הא פשיטא דפסול מדאורייתא כיון דמזויף מתוכו ול"צ לתשובה זו עכ"ל לכאורה נראה שהוא דאורייתא ולכאורה דבריו מרפסי איגרא דלמה יהי' פסול מדאורייתא אך באמת המדייק בגוף לשונו שכ' דהוי מזויף מתוכו והנה במזויף מתוכו לא הוי רק דרבנן וכמבואר ברמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג ה"ח] וש"ע [סי' קל"א ס"ו ע"ש בב"ש סק"ז] אך נ"ל דזה כוונתו והדין עמו בזה דהנה באמת לר"מ דע"ח כרתי וצריך מוכח מתוכו לשיטת התוס' ז"ל [ד"כ ד"ה הא ובדכ"ד ד"ה בעידי מסירה] א"כ בלא כתב שם אביו אינו מוכח מתוכו וה"ה פסול אך למ"ד ע"מ כרתי כשר והנה הג"פ [סי' קכ"ד ססק"ה] המציא גבי כתבו על המחק דאפי' לר"א דא"צ להיות מוכח מתוכו מ"מ אם ע"מ אינם בפנינו נהי שר"א מכשיר בע"ח נמי לשיטת הר"מ במז"ל מ"מ פסול דאינו מוכח מתוכו ותו"ג ז"ל מסכים לדבריו והנה במזויף מתוכו לא מהני הע"מ אם באים לפנינו [עכ"פ מדרבנן] לזה כתב הב"ח שפיר אם כתב שם אחר והוי פסול מה"ת כלו' דבר שפיסולו מה"ת קודם ביאת ע"מ ורק אפי' אם יבואו הוא מזויף מתוכו וכן באמת נכון הדבר ואפי' בשם אביו:

ואשר לכאורה י"ל דסגי בשמה לחוד והוי מוכח מתוכו משום דהוי לויתי ממך ממון וכבר הארכתי בזה להכשיר במקום עיגון כה"ג והוא ת"ל אתי בכתובים [ע' בח"א סי' ס"ו] והגאון בעל המחבר ס' ישועות יעקב מסכים לדברי בתשובה אך שם היו עדיין סניפים הרבה ולא בשביל זה נעשה מעשה לחומר א"א ובפרט בדבר שהרח"ש ומהרי"ט ז"ל דחו חילוק זה. כללו של דבר שבחנם לפלפל בזה שבלא החזיק בשינוי שם אב פסול אפילו במקום עיגון לכל הפוסקים חוץ מהעיטור דהנה הש"ג בב"ב פ' המוכר [את הספינה] כתב שדבר שצריך לכתוב עפ"י חומרא ומנהג אם שינה פסול הגט מה"ת ואם כי דבריו מרפסי איגרי והארכתי בזה בקונ' אשר לי בעזהי"ת [בד"ח ע"ש בפתיחה אות ח' ובשער שינוי מקומות אות א' ב'] אך עכ"פ מי לא יחוש להחמיר ח"ו:

אולם בנ"ד שהי' ספק שינוי נראה ממהרי"ן ל"ב ז"ל שמכשיר וכנראה מתשו' הר"ן ז"ל [ע' ג"פ סי' קכ"ט סק"נ] וכן מבואר בהדי' בתה"ד בפסקיו קל"ח שכ' וז"ל ואשר כתבת כיון דאין עדות ברורה דאין שמו דן תמיהני וכי אין עדות די עכ"ל הרי דמספק גם דעתו נוטה להכשיר יעו"ש עוד כתב שם סברא וז"ל וי"ל דמעתה כיון דמתוך הספק דקדק בסברא מן החניכה ולהחזיק שם אביו כך והוא ע"כ הוצרך לבדות שם מלבו הואיל ולא ידע האמת נוכל לומר דכה"ג יכול להחזיק שם לאביו אעפ"י שאינו כן ול"ד לתשו' הרא"ש דלעיל דהתם הי' יכול לכתוב שם אביו המומר אלא שלא רצה ולרואים נמי ליכא למיחש כדחייש האשר"י בתשובתו דהכא דהרואה שכ' דן יוכל להבין ג"כ מדעתו שע"י הספק נזקק מתוך החניכה ולא יאמרו אחר הוא משא"כ בעובדא דאשר"י עכ"ל הרי דכמו בנ"ד שמסופקי' בשמו שנקרא בפ"כ ליב ורק בשם הקודש מסופקים מה הי' שמו מעריסה אם ארי' או יהודא בכה"ג אין שייך מפני הרואים דאפילו מי שידע ששמו מעריסה ארי' ויראה בגט יהודא ליב לא ילעזו על הגט ורק יבין מחמת ששם ליב יוצא לפעמים משם יודא ומספק כתבו יהודא וז"ב. הן אמת דתמי' לי מאחרונים שהשמיטו דבריו בזה עכ"ז במקום עיגון יש לסמוך להכשיר כן נראה לפענ"ד:

ועתה אשיב לדברך הנה אם באנו לפלפל ת"ל יש אתי בזה כתובים כמה דפים אולי ראו עיניך איזה ענינים ואין הפנאי מוכשר להעתיקם ורק בקצרה מ"ש להוכיח מש"ס לכתוב שם אביו כבר ידוע לך דעתי שזה שפת יתר וגאות לפלפל בזה בדבר שהראשונים לא הכריעו כי אין דעת שלישית מכרעת כדפירש"י ז"ל יעי"ש [ע' פסחים כ"א ברש"י ותוס'] אנו יתמי דיתמי מה אנו נגד הראשונים וגדולי אחרונים ורק משום יגדיל תורה ויאדיר יש לפלפל בדבר חידוד ופלפול אבל בדברים בעלמא הוא למותר וכבר ביאר הרבה בזה התה"ד בפסקיו בראיות מש"ס נגד החולק וברשב"א ז"ל בכמה תשובות הידועים. ואשר כתבת דאין שייך כאן משום מ"ע משום שלא נודע לנו ידידי בני לא כן הוא רק החשש מ"ע דלמא איכא דידעי בשם העריסה ועיין בתשו' מהרמ"מ ותבין. אך הסברא שכתבת שיתלו שמספק כתבו כן יפה כתבת כמבואר בפסקי מהרא"י ז"ל [סי' קל"ח]:

ואשר כתבת דלא הוי ספירת דברים זה ליתא לפמ"ש הטעם דבדבר שא"צ לכתוב הוי כאלו לא אמרו כלל והוי כאלו מחוק מגט א"כ עיקר הגט אני מגרש פ' אשתך א"כ שוב הוי ספירת דברים כמו אלו לא כתב כלל שם אביהם כשר בדיעבד דהוי ספ"ד א"כ אפי' שינה אם היא דבר שאינו צריך ע"ז לא חתמו העדים והוי כליתא והוי כאלו כתב רק אני פ' בלא שם אביו דהוי ודאי ספ"ד ורק משום מוכח מתוכו יש לעיין וזה כבר בארתי לך:

ואשר כתבת משום לשמה הן אמת שקצת מראשונים בחי' כתבו דצריך שמם בגט משום לשמה ובמכתב אלי' האריך הרבה דצריך דוקא הסופר להכירם משום לשמה אך לע"ד זה דבר רחוק כיון דכותב הסופר לשם איש זה ואשתו זאת מאי איכפת לן בידיעת שמותם כן נלע"ד. והרבה הי' לדבר בזה אך מחמת טרדות נשואי נכדי שמעלקא שיחי' קצרתי:

ואודות הגט הבא מקושטאנדינא באמת כמה דברים הם שכותבים שם כן כמו שתראה בג"פ ואם בקצתם שנו אין פסול בדיעבד זולת מ"ש סאסי ובמדינתנו כותבים בגלילותינו סאסא אם נקראת בסמ"ך או בשי"ן סבולת ואם נקראת בשי"ן דגושה כותבין שאשא ובמדינת רוסיא המבטא שלהם סאסיא ולכן אם כתוב במדינתנו ולא ברוסיא ביוד ולא אלף בודאי פסול כי היוד לבסוף בלא אלף נבטא בדגש היוד משא"כ אם בא אלף בסוף ועיין בנוב"י גבי טאלצא [מה"ת סי' קכ"ד] ובחי' הארכתי להשיג עליו ולכן במדינתנו ודאי פסול לפענ"ד דהוי שינוי גמור אך אם אולי לשונם כן לדבר בקושטאנדינא ואז אין לפסול כיון שמוכח שבא מקושטאנדינא ושם מדברים כן והוי ממש האי דמרדכי ז"ל [גיטין סי' תמ"ו] גבי באריש ובוריש שהריצב"א ז"ל מכשיר משום שמבטא לשונם כן וכן הסכימו כה"פ ולכן אם יתברר כן אין בזה חשש פסול כלל אך צריך ישוב הרבה בזה כמו שהאריך הג"פ בזה [בסי' קכ"ח סק"ג]. אחר כ"ז נלע"ד שלא להכשיר גט כזה שאין כתוב בו שם עיר ולא שם אביו דאין מוכח מתוך הגט כלל וגם עדי מסירה ליכא דהא ע"מ גופא אינם יודעים מי הוא המגרש הלז כיון שאין כתוב רק יוסל מגרש אשתו וגם בהרשאה אינו מבואר יותר ולכן מי יודע מי הוא זה היוסל ואם שכתב ששם אשתו פלוני' מ"מ בסימן זה לחוד לא סגי כמבואר בהדי' גבי שני יוסף בן שמעון [סי' קל"ו ס"ו] מכ"ש הכא ולע"ד זה אינו גט כלל. ומה שהעיד במכתב איש א' דיוסל זה הידוע לכם בעל פ' הניכרת לכם שלח הגט מ"מ לא הוי אלא ע"א דעלמא שאינו נאמן באיסור ערוה ולזה לדעתי נכון לכתוב להבד"צ דשם שיכתבו הרשאה על הגט הזה ויכתבו בהרשאה שהגט שסי' כך וכך ניתן מבעל ששמו ושם אביו כך או עכ"פ שם משפחתו ושם עירו ואז שוב קיום ב"ד א"צ קיום בדיעבד במקום עיגון וכדברי הרמ"א בשם הרשב"ץ ז"ל [בס"ס קמ"ב] וכן נהגו עלמא אבל זולת זה לא מצאתי היתר וגם על הט"ס שבגט בפרטות לא דקדקתי היטב כי לפום ריהטא נ"ל שרוב מהם נוהגים כן בקושטאנדינא כמבואר בג"פ וגם אין מעכבין במקום עיגון. ולכן מקודם שתתנו ליד האשה יעיינו היטב בכל המפרשים ואז יוכל לסמוך להתירה אם גם אתם תסכימו לדעתי עם איזה דיינים בקיאים בדיני גט והי' שלום כדברי אביכם דו"ש ומצפה להרמת קרניכם במהרה אדר תרכ"א:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף