שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:58, 6 באוגוסט 2023 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (גירסא ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קב

סימן קב

לדידי הרב המאה"ג כו' מו"ה יעקב ראובן נ"י האבד"ק דעלטין:

הנה מ"ש כ"ת באם יש לעיר שני שמות וכתב אחד מהם מגורשת משום ההוא דג"פ [בשם הר"א בסי' קכ"ח ס"ק כ"ו ובסי' קכ"ט סק"ח ע"ש] דכולם יודעים שני השמות אתפלא מדוע אשתמיט מיני' דברי הרשב"א ז"ל [המובאים בב"י ר"ס קכ"ט] שכתב דאפילו לכתחלה א"צ לכתוב שניהם ודי בשם הטפל היכי שאתחזקו במקומו בתרי שמא וכ"כ התוס' ז"ל [דף ל"ד שם ד"ה והוא דאתחזק] להכשיר בדיעבד אך באמת לא קיי"ל כוותייהו א"כ גם דברי הג"פ נמי אין מוסכמין להלכה ויעוין בנ"ב [קמא סי' פ"ז פ"ח] גבי פילטץ שפסול אפי' בדיעבד הגם שבעניי הארכתי לדחות דבריו [ע' בד"ח בשער התשובה סי' רצ"ה] הוא מטעם אחר דפילטץ ופילץ שם אחד הוא כמו פלמא פאלומה [ע' בג"פ סי' קכ"ט ס"ק קכ"ה] וכן גבי שם עיר כה"ג וכמבואר בתמת ישרים בהדיא אבל בשני שמות מחולקות בודאי אם כתב אחד מהם אם הוא אינו כינוי הרגילה בודאי יותר נראה דודאי פסול אפי' בדיעבד לכ"ע וגם מ"ש מעכ"ת על דברי הי"א שבר"נ מטעם כיון דצריך לכתוב לכתחלה ועבר ולא כתב הוא דבר שאינו מוכח מתוכו ופסול ז"א דהא לדידן כשר אפילו אינו מוכח מתוכו בדיעבד עכ"פ. [עי' ב"ש סי' ק"ל סק"ד וסי' קל"ו סק"ד וקכ"ט ס"ק כ"א ובנבי"ק סי' פ"ו וסי' קי"ג] ומה שמתרץ קו' הפ"י [דף ל"ד שם ד"ה במשנה התקין ר"ג] בזה לא ידעתי מה כוונתו אם כוונתו דכיון דאינו כתוב כתיקון הוא פסול מדאורייתא זה נגד הש"ס דהזורק [ד"פ ע"ב] דמוכח שם בהדיא דאינו רק מדרבנן לפי שיטת התוס' וסייעתם [ע' בתוס' דע"ט ד"ה וצריכא ובד"כ ע"א ד"ה הא] זולת הרמב"ם ז"ל וגם כל הפוסקים ראשונים ואחרונים כתבו דאינו אלא פסול מדבריהם וא"כ קו' הפ"י שפיר על התוס' דכאן [דאינו] אלא מפני תיקון העולם והתם לפ"ד התוס' איירי ג"כ בשינוי כהאי למה יפסל ואם כוונת מעכ"ת דכיון דתקנו לכתחלה מפני לעז שוב אם לא כתבו כן הוי אינו מוכח מתוכו ופסול מדרבנן למה לי' כל זה הלא שפיר כתב הפ"י ז"ל כן בתירוצו ואחר שתקנו חז"ל משום לעז מש"ה פסלוהו אפי' בדיעבד ולר"מ ז"ל באמת ל"ת אבל לשיטת התוס' ולפסק הלכה מודים חכמים דתצא וכ"כ כל המפרשים והפוסקים ועיין בתשו' מג"ש מובא ג"כ בט"ז [סי' קכ"ט סק"ה] וכמעט כל הפוסקים מלאים מזה וגם הפ"י ז"ל לא כתבו בדרך קו' ותירוץ רק כדרכו בקדש לפרש היטב דברי הש"ס בפשיטות ומ"ש מעכ"ת על היש"ש דאיירי דיש קוראים כן במח"כ לא ידעתי בודאי דאשתקע מבואר בש"ס שבת [דל"ו ע"א] גבי בבל בורסיף דאין הולכין בתר השם הראשון וכל הפוסקים היש"ש ומהרי"ק מיירי דיהודים קורין כן והעכו"ם קורין בשינוי אפ"ה ס"ל למהרא"י ומהרי"ק ז"ל לילך בתר קריאת היהודים ולא בתר עיקר שם הערכי כמבואר בדבריהם והיש"ש [גיטין פ"ד סי' ל"ב] ס"ל דאזלינן בתר שם הערכי. סוף דבר לא ירדתי לעומק כוונתו בפלפולו והנה באמת הי' מקום לתקן האיך לכתוב אמנם לא לבי הולך להתיר לתת גט בעיר חדש שמעולם לא נתנו בו גט כאשר הזהיר ע"ז בב"א ז"ל [ע' בט"ג בליקוטי שמות עיירות ונהרות סקי"ג] ובפרט אנו הפעוטות אשרי מי שלא הורה זה בימיו כי איסור גדול הוא יותר מדור המבול ולכן אם לדידי ציית ימנע מזה והטוב בעיניו יעשה. עש"ק ל"א למב"י תרכ"א:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף