שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/עה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר עה

סימן עה

שאלה באחד שהי' במרה שחורה ודיבר מעט ולא נהג כדרך אנשים ולפעמים הי' מדבר חוץ לשיטה אבל שגעון לא נראה ממנו ואשתו לא מיתדר עמו מפני זה ובדקוהו הב"ד וראו דעתו מכוונת על הן ועל לאו כמבואר הבדיקה לגבי נשתתק וסידר גט לאשתו ע"י שליח ושהה השליח כמו ג' ימים עדי מסרו להאשה ובשעת נתינת השליח לא נבדק אם הוא פיקח ונסתפק השואל אם צריך בדיקה. ב' אם לא הי' פיקח בשעת נתינה מה דינו. ג' בספק מה דינו של גט זה:

תשובה הנה לפ"ד הרשב"א בתשו' הובא בב"י רס"י קכ"א וז"ל נשאל הרשב"א הא דא"ר עתים חלים עתים שוטה כשהוא חלים ה"ה כפיקח לכל דבריו קי"ל כותי' ואם גירש בשעה שהוא חלים גיטו גט או לא קי"ל כותי' ואין גיטו גט עד שישתפה ואיסתפקא לי' הא משום דמשמע בירושלמי דר"י דאמר גבי אחזו קורדיקיס לכשישתפה פליג עלי'. תשובה איברא מסתברא דעתים חלים ועתים שוטה בשעה שהוא חלים ה"ה כפקח לכ"ד ור"י לא פליג וכדבעי' למכתב ואפי' למה דס"ל דפליגי א"א הא קי"ל כרבה דבתרא הוא וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מה"מ וכן פסק רבינו ובודאי דהכין הלכתא מהאי דבר שטיא דפ"ב דכתובות דף כ' ומסתברא דאפי' חלים בעלמא שאינו שפוי לגמרי ה"ה כפקח כסתמא דמלתא דקא אמרי כשהוא חלים ה"ה כפקח לכ"ד לא בבדיקה כנשתתק אלא שהוא חלים שהוא מדבר בעניניו ואינו קורע בגדיו ואינו לן בביה"ק ואינו יוצא בלילה ואינו מאבד מה שנותני' לו שהם סימני שוטה כדאי' בירושלמי דגיטין ובתרומות ואע"ג שהוא תשיש ועדיין סי' חליו ניכרין בגופו שלא נתרפא לגמרי אלא כאדם המתחזק מחליו אפ"ה בשעת חלימתו ה"ה כפיקח לשעתו עכ"ל ועיין במ"ש סי' א' וגם במה שאכתוב בסי' זה עכ"ל א"כ זה כפיקח לכל דבר כיון שאין בו א' מסימנים המבוארים בחגיגה והנה באמת לדעת הרמב"ם ז"ל [פ"ט מה' עדות ה"ט] לא צריך הסימנים רק בא' מדברי שטות שעושה שנראה שהוא בלא דעת כשוטה יחשב ובעניי הבאתי ראי' לדבריו מהש"ס גיטין [דף ס"ח ע"ב] גבי שלמה המע"ה דאמרו סנהדרין מכדי שוטה בחדא מילתא לא סריך ופירש"י ז"ל וז"ל אינו נבדק לומר דבר אחד של שטות כל הימים שזה אמר הייתי מלך וא"א דבר שטות אחרת עכ"ל. והנה בשלמה המע"ה לא הי' בו א' מסימני חגיגה ח"ו ואעפי"כ אמרו הסנהדרין דשוטה לאו בחדא מילתא סריך ורק אי הוי שוטה בדבר אחד הוי שוטה בכל מילי ומש"ה הוכיחו דזה אינו שוטה וא"כ הרי דשוטה בדבר אחד הוי שוטה לכל הדברים אפילו אין בו אחד מאלו דחגיגה ולפיכך פסק הרמב"ם ז"ל כשיטה פשוטה בש"ס כאשר הודיע דרכו בתשו' דפוסק כפשיטת הש"ס האמורה במקום אחד אך הרשב"א צ"ל דס"ל דרק מסברא אמרו הסנהדרין אך לא לדינא אך תימה דנהי דאמרו כך רק לסברא למה נקל בגיטין אלמה לא נימא דשוטה לאו בחדא מילתא סריך ואי חזינן באחד דהוא שוטה בד"א דלמא הוא שוטה גם בגט וצ"ע. עכ"פ הנך גדולי הראשונים הרשב"א ודעימי' ס"ל דלא הוי שוטה רק בא' מג' דברים המבוארים בחגיגה וכן נראה שנוהגים להקל בזה בגיטין וכאשר ראיתי ממורי הגאון בעהמ"ח ים התלמוד שהיקל לסדר גט לאיש כזה ונסדר הגט עפ"י צוויו ולפי הנראה שהב"ד הזה שסדרו גט לאיש הלזה הקילו בזה אך הצריכו בדיקה ובאמת בתשו' רשב"א שהובא בב"י ז"ל מבואר דא"צ בדיקה והנה א"כ לפ"ז לא הי' צריך המגרש כלל בדיקה לפי דעת מסדרי הגט הזה ולא חיישינן כלל לנשתגע וכמבואר בהדי' ברשב"א ז"ל. ובספק השני אם צריך להיות בדעת בשעת נתינה נראה מהראשונים שצריך להיות בדעת עד שעת נתינה ואם מסופקים אנו אם הי' בישוב דעת בשעת נתינה הוי ספק כן הדבר מבואר פשוט בעיני כל אחרונים. סוף דבר בנ"ד כיון דהכשירו ב"ד לשלוח גט לאשתו מסתמא ראוהו שהוא פקח לכל דבר א"כ בודאי לא ניחוש שמא נשתטה אח"כ ולא יזכר ויפקד כלל בדבר זה בשום אחד מגדולי אחרונים שלפנינו ואולי מאיזה טועה מובא באיזה ספרים מבוהלים החדשים ולענין ס"ס בא"א הרבה פלפלו חכמי ספרד והפ"י ז"ל [בקו"א לכתובות אות מ"ו] אבל בנ"ד נראה שאין חשש כלל לחוש שנשתטה. ובענין שחתמה שינדל בספר דברי חיים [בשער הנקודות בניקוד פתח חריף ובניקוד ציר"י ועיין לקמן בתשו' קט"ז וקי"ח] מבואר להכשיר גם אם הרשאה סותר הגט בכתי' השם הרשאה לבד פסולה כמבואר בסה"ש גבי זנביל בבית יע"ש בשם ת"ה וכ"מ ברמ"א סי' (קס"ב) [קמ"א סכ"ד] ובשם גדלי' שפיר לכתוב גדלי' בלא ואו דעכ"פ לא גרע מכינוי ובפרט במדינתינו שקורין צום גדלי' בלא ואו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף