שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/עא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:57, 6 באוגוסט 2023 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (גירסא ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png עא

סימן עא

להרב המאח"ג כו' מו"ה משה באבד מו"צ דק' סנאטין:

שאלה בתולה א' נתקדשה בפני שני עדים אחד מכירה היטב ועד השני לא הכירה מקודם ורק בשעת קידושין ראה אותה פעם אחת ולכן אינו יכול להעיד בבירור כי היא המתקדשת הגם שקרוב לודאי גם אליו שהיא היא מ"מ איננו מכירה בבירור כדי להעיד בא"א:

תשובה אין ספק שצריכה גט דהנה הרי לפניך שיש בעיר הזאת א"א אחת דודאי עידי הקדושין אין צריכים להכיר המקדש והמתקדשת וכדמוכח מר"מ [קידושין ס"ד] דס"ל כולם אסורים הרי דלא היו מכירים איזה המתקדשת מ"מ מקודשות המה ומה דמוקי לה [בדף נ"א ב'] כשהוכרו ולבסוף נתערבו זה מטעם אחר אבל הכרת העדים להזוג אינו מעכב כלל וגם כי גם בכאן הוכרה ולבסוף נתערבה ולכן הוי ודאי קדושין ונתערב' א"א ואסורה מטעם תערובות הן אמת שבתוס' גיטין דף ס"ד כתבו התוס' דבטל ברוב אך בסנהדרין גבי נתערבה חמורה בקלה כתבו התוס' בד"ה הנסקלין (דף פ' ע"ב) וז"ל שאל הר"י ב"מ את ר"ת אמאי קאמר ר"ש ידונו בסקילה ששריפה חמורה ניזל בתר רובא להחמיר בד"נ כדאי' פ"ק דחולין ותירץ דלא אזלינן ב"ר לחייב אותו שהוא זכאי מכל וכל שלא הרג כלל ול"ד לאותן שהרגו ודאי אלא דלא ידעינן אי טריפה הוי אי שלם הוי ועי"ל דה"ל קבוע וכל קבוע כמעמ"ד ופטור מדאורייתא דספק נפשות להקל וכ"ת ניכבשינהו ונימא כל דפריש א"א רשאי למושכה להחמיר עליו ועוד גזירה שמא יקח מן הקבוע והא דפריך בגמ' תיפוק לי' דרובא נסקלין נינהו ה"פ לכל הפחות לא גרע משום דרובא נסקלין עכ"ל ובלא"ה הכריח שפיר בהפלאה בקו"א שהפשט בדברי תוס' גיטין הוא מטעם צירוף שמא לא קידש אבל בלא"ה ודאי בנתערב א"א אחת אסורים כל המעורבים וא"כ בלא עד השני אסורה משום תערובות וא"ל דהאשה נאמנת לומר שהיא אינה בספק דהוי רק מבררת [שהיא] מהרוב כמ"ש הפ"י ז"ל [קידושין ס"ג ב'] וא"כ הוי העד האוסר ע"א בהכחשה דאינו נאמן דז"א דאשה אינה נאמנת בזה כמבואר גבי בא אחד ואמר אני קדשתיך [דף ס"ג הנ"ל דלכ"ע אינו נאמן לכנוס אף דרק מברר המיעוט מן הרוב אפ"ה לגבי עצמו אינו נאמן וה"נ כן האשה לגבי עצמה א"נ אפי' לברר] אך הפ"י [בק"א] מפרש דברי הרמב"ם ז"ל [פט"ז מסנהדרין] דע"א נאמן היינו שהיתה ספק זונה בלא"ה ואפ"ה נתבאר שם [ברמב"ם] דאם הכחישו אין ע"א נאמן בהכחשה אך באמת אינו מבואר שם רק למלקות אבל לאיסור אינה נאמנת כלל האשה על עצמה ביש בלא"ה ספק. ותו אסורה מטעם קול דאי' באה"ע סי' מ"ו ס"ב וז"ל וכן אם באו שנים ואמרו ראינו כמו שמחת אירוסין ושמענו הברה ושמענו מפ' ששמע מפ' שנתקדשה פ' בפני פו"פ והלכו להם העדים למדינה אחרת או מתו ה"ז קול שמחזיק אותה מקודשת עכ"ל וא"כ מכ"ש בשמע קידושין וע"א אמר לו זאת פ' נתקדשה וכן יצא הקול דאסורה וז"ב והי' שלום ממני ידידו ש"ב דוש"ת בלונ"ח ה' ג' ניסן תרכ"ח:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף