שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/צא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה צא

סימן צא

לידידי הרב המאה"ג החריף ובקי החסיד וי"א מו"ה יעקב צבי נ"י אבד"ק בארשא יע"א:

מכתבו הגיעני והנה בגוף הדבר של מעיינות כבר סיפק עלינו הדבר מהרי"ט ז"ל [דמקוואות דידן דינן כמי תמציות] והגם שדבריו צ"ע מאוד ובפרט במדינתינו שהארץ רטובה מאוד וא"א להתעכב המי גשמים אך מ"מ נראה בחוש שבא ונמצא בארץ מים שאינו מעין והמונים קראוהו מים עליונים ואומרים שאין מעין כלל ובפרט במקוה שאינו רחוק מהנהר וי"ל שבא מנביעת הנהר ודין מי ביצין עליו או מי גבים לפי נוסחאות בתוספתא ועיין בר"ש ז"ל [פ"א דמקואות מ"ו] ולכן קשה לסמוך על מעיינות שלנו אך לא אדע למה לא עשו כתקנה המבואר בת"ה להביא חול ועפר הרבה עדי יהי' המקוה יבשה ולאח"כ מותר דהוי כהמשכה כמבואר בת"ה [סי' רנ"ח מביאו ב"י סי' ר"א] הגם ששם מבואר שהמים לאחר הסתימה באים לאחר ימים מש"ה הוי כהמשכה לפענ"ד ל"ד יום רק אפי' בשעה חדא לאחר שנעשה יבש וחזר ונובע מתתא לעילא הוי המשכה גם מ"ש כ"ת דלא הוי המשכה רק עג"ק הנה דעת רוב ראשונים דסגי אפילו על גבי אבנים וכלים שבורים עיין בהר"ש [פ"ב דמקוואות מ"ז] גבי קנקנים שסידרן על גג ומה שמפלפל לעשות מקוה מחדש ע"י תחבולות אתפלא מאוד למה יבחר דרכו והרגיל עצמו לעשות הלכה למעשה ע"י חריפות ח"ו וכדכתבו הפוסקים מה בהאי עלמא שפלה אדם בוחר דרך היותר בטוח מכ"ש בדברי מצות הבורא ית"ש שעלינו לעשות ע"צ מרווח יותר ובפרט בעניני טהרות ישראל שתסמר שערות ראש להורות בזה כמ"ש הרשב"א ז"ל בת"ה הקצר ולכן אל יעשה בשום אופן רק לבנות מקוה ע"י חפירות בור והמים ימשכו מנהר ע"י צנורות של מתכת ויקבעו בקרקע בעומק ויעשה צינור של עץ קבוע בסוף בהמשכו לתוך החפירה ואז יהי' כשר לכ"ע ואל ישגיח על הוצאות ובעיקר פלפולו אין לי פנאי לעיין בפלפול שלא להלכה ואם יצטרך דוקא ע"י חיבור יעשה כמ"ש בתש' אמרי אש [סי' ע"ט] ע"ד שמבואר בש"ע של מהר"ז ז"ל הנקרא תניא [בסוף ה"נ] או ע"ד שמבואר בשו"ת ב"א [סי' נ"ג] ולא ישנה בשום דבר אפי' אם יראה לו היתר ברור ומ"ש שאין צריך לחיבור רק פ"א אפי' הפסיק אח"כ לא כן כ' הש"ך ז"ל [ס"ק קי"ב] וכן נוהגים כדברי הש"ך ז"ל והי' שלום. אדר תרכ"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף