שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/עה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה עה

סימן עה

שאלה באשה שראתה כמין קרטין ובלא הרגשה ולא יוכלו לבדקן שא"א מתוך קטנם לבדקן אם מהני בדיקה המבואר בנב"י [מה"ק סי' מ"ג מ"ו] שימלא בעומק הרחם מוך בדוחק ותרחץ בח"ו ואח"כ תטול המוך מן הרחם אם יהי' נקי ואז נטהרנה ושאל השואל אם לסמוך ע"ז כיון שהח"ד חולק עליו:

תשובה הנה הח"ד ז"ל [בסי' קצ"א סק"ח] חולק על הנב"י מב' טעמים א' הרמ"א ז"ל לא הכשיר בסי' קצ"א הבדיקה רק ביש לה כאב שנית דבגמ' אמרי' דמכוויץ כוויץ יעו"ש והרואה יראה דכל דבריו תמוהין דהא בשם מיירי שיהי' המוך מלוכלך אבל באם הוא נקי בודאי מאין הי' דם ואם הי' דם בודאי הי' מלוכלך המוך ולכן בודאי בדיקה זו טובה מאוד וכ"כ בתה"א בהדי' דבדיקה זו טובה מאד מאד יעי"ש ומה שהרמ"א ז"ל לא סמך על הבדיקה בלא כאב הוא משום שהרמ"א איירי להתיר אחר ג"פ בלא בדיקה אבל ע"י בדיקה מותרת כמבואר בנב"י ז"ל ולכן דברי הח"ד ז"ל צ"ע מאד וכמה פעמים עשינו מעשה כדברי נב"י ז"ל ואך אולי הי' עוד סניפים וכעת אינני זוכר תוכן הענין אך נעשה מעשה כדברי הנב"י ז"ל עם עוד סניף ומכ"ש בנ"ד שמבואר בשב יעקב [סי' ל"ח] להתיר בקרטין כה"ג בלא שום בדיקה והח"ס הסכים ג"כ בכעין זה [ע"ש בסי' קנ"ט וקע"ו וצ"ע] עכ"פ בודאי מהני הבדיקה והנה לכאורה כיון שהי' בתוך ז' נקיים ולא צריך הרגשה שוב נגרע סברת הש"י ז"ל דהוי ס' שמא לא ארגשה הנה הח"ס [בסי' קע"ז] פליג ע"ז וס"ל דגם לסתירת נקיים בעי' הרגשה ולפענד"נ שיפה כתב הח"ס בזה ולכן בודאי מהני בדיקת הנב"י ז"ל והנה בפלפולו אין הפנאי גורם להאריך רק פרט אחד ראיתי דברי הב"מ שכ' דאסור ברואה מ"ת באיסורא ולכן רואה מ"ת לדבריו אסורה מדאו' וז"א במחכ"ת חדא דמתו' רש"י ור"ן בחי' נדה [דס"ו ע"א] גבי שצריך ג"פ כתבו בהדי' דלא הוי רק וסת יעוי"ש [בתו' ד"ה ונאמנת] והרשב"א ז"ל גופא כ' בת"ה הקצר בית ז' שער שלישי וז"ל כל אשה בין שיש לה וסת קבוע בין שאין לה וסת קבוע אינה אסורה לבעלה ד"ת עד שתראה או עד שתרגיש שיצא הדם לביה"ח שנאמר דם יהי' זובה בבשרה חכמים עשו סייג לדבר ואסרוה כל אותה עונה שהיא לימודה לראות בה בין שיש לה וסת קבוע בין אין לה וסת קבוע עכ"ל ושם בתחילת שער הרביעי וז"ל ואכלול עם זה המשמש וראתה דם בשעת תשמיש מפני שזו סוף דינה בבדיקה אם יש לה מכה במקור אם לאו וכגון האשה שהיא עושה צרכי' ונמצא דם בספל שבכל אלו נכללין בכלל כתמים מפני שאפילו אתה בא לטמא אינו מן הודאי אלא מן הס' וכל שאסור מס' הרי הוא בכלל כתם דבר תורה אין האשה מטמאה משום נדה עד שתרגיש בבשרה שנא' דם יהי' זובה בבשרה עכ"ל הרי דרק מדרבנן אסורה כל אשה אם אינה רואה בהרגשה בין יש לה וסת ובין רואה מ"ת וגם מה שרצה מעכ"ת להכריח דמחמת הכנסת השפופרת וכו' אינה רואה יעוין בב"ח [בסי' קפ"ז סד"ה ומ"ש בכדי שתרד] וח"ד [סק"ג] פלפלו הרבה בזה ולפי דבריהם יש מקום לומר דהוא ע"י חולה שנתחדש לראות מ"ת והרבה סברות נאמרו בזה אך כל זה סברות הכרס גם מ"ש לחלק דלעולם אסורה (בין) מחמת וסת ומכ"מ כיון שנתחזקה לראות שוב מה"ת אורח ב"ב דאין חזקת האשה לנגד כיון שהוחזק לראות אתמה טובא א"כ יהי' כל וסת מדאו' ואי שיש לה חזקת טהרה הא יום הסמוך לוסתה היא בחזקת טמאה וכעין שאמרו בש"ס אם רוב ימי' טמאין א"ו דאין לנו רק חזקת האשה שהיא בחזקת טהורה ה"נ אשה זו בחזקת טהורה ומה שרגילה לראות אינה מוציאה מחזקתה דהרי לא הוחזקה רק לאיש הזה וגם לזה האיש יש לה תקנה בבדיקה וא"כ האשה בחזקת טהורה רק ששכיח האורח לבוא בעת התשמיש בבעל זה לזה ל"ח כמו דלא חיישינן בכל וסת וזה פשוט. עוד ראיתי שכתב דרמ"ת איירי בלא ארגשה כדברי הנ"ב סי' ל"ו ששוקד על דברי האחרונים ונשמט ממנו דברי הרז"ה ז"ל בהגהת בעה"נ שכתב דאיירי בהרגישה בדם יעי"ש גם מ"ש לענין טעות בעד וחידש סברות הנה בזה מלאו הסברות בש"י ובס"ט ואחרונים לאין שיעור ואין לנו לדינא רק מה שנראה בבירור עפ"י רוב ראשונים ז"ל ולפלפל לחדודי אין הפנאי מסכים ולדינא אשה זו מותרת בבדיקת הנב"י ז"ל ואם נפשך לומר דבשעת הוסת של תשמיש הוי כמו בוסת ממש שכ' הנוב"י דהוי דאו' א"כ א"צ להקדמת הב"מ ולהאריכות בדברי' אך באמת ז"א דזה הוא רוב שאינה רואה מ"ת כי כן רוב נשים אינם רמ"ת ולזה בודאי מותר מדאו' וכמ"ש הרשב"א ז"ל שאין שום אשה אסורה מדאו' בלתי ראי' והרגשה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף