שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/מ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:44, 2 באוגוסט 2023 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (גירסא ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png מ

סימן מ

להרב וכ' מו"צ דק' פעלשטין יע"א:

שאלה בטרפשא שנסרכה ונמצא על הפרש ברזל עב שאינו יכול לנקוב כלל כי הוא עב מאוד ובבה"כ נמצא כמו ווארצלין ובתוך הווארציל נקב ובדקהו וחתך הבודק עד מקום שהשביל מהנקב הלך וראה שפסק הנקב והשביל והי' בשר יפה ושלם ולא ניקב יותר:

תשובה הנה אנן קיי"ל דאין סירכות רק בריאה והכי נהוג עלמא ורק בבה"כ חוששין עפמ"ש הרמ"א [סס"י מ"א] והנה כל מעיין יראה אפי' שכ' הרמ"א ז"ל דודאי ימצא מחט אין כוונתו לאסור בלא מחט דא"כ בדיקה ל"ל לימא הרמ"א ז"ל באם יש סירכא בטרפשא טריפה דודאי נמצא מחט א"ו מספק קאמר הרמ"א ז"ל וכמ"ש בת"ח ז"ל שמא ימצא מחט וא"כ אם בדקנו ולא נמצא מחט כשר ורק כאן הריעותא מטעם הווארצעל שנמצא בפנים והואיל ויש כאן ריעותא של הסירכא הרי ניקב והבריא והנה דין זה צריך ראי' והנה ראי' לזה מדברי ש"ס חולין (מ"ח ע"א) וז"ל אר"י ב"מ אר"נ ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה כו' יעיי"ש הרי דאם לא העלתה צמחים רק הי' איזה ריעותא בתוך הריאה לא היינו חוששין דא"א דשום ריעותא הוי טריפה הו"ל לגמ' לומר דחוששין באם ריעותא בריאה כגון שע"י נפיחה העלתה הצמחים בתוך הריאה נימא טריפה א"ו שריעותא זולת בועה לי' לן בה לצרפו עם הסירכא ובהדי' פסקי' בסירכא תלוי' על הבועה טריפה דהבועה מעידה דניקבה ועי"ז עלה סירכא כמבואר בש"ע סי' ל"ז] וכל אחרונים ובעלה בשר ע"ג בועה כשר אפי' סירכא יצא ממנה דהוי רק סירכא על חסרון בפנים הגם דחסרון בפנים הוי ריעותא דכבר פליגי בי' אמוראי (מ"ז ומ"ח] וגם מהרמב"ם ז"ל נראה להטריף בחסרון מבפנים מ"מ אנן מכשירין אפי' סירכא יוצאת ממנו ואמאי ל"א דהבועה שבפנים וחסרון בפנים יעידו על הסירכא שעלתה מחמת הנקב א"ו כיון דבועה לדידן אין ריעותא כלל וגם שהבשר יפה מפסיק בין הריעותא וכל שאין התר"ל סמוכים יחדיו כשר כידוע ומש"ה כשר בבועה שעלה עלה בשר יפה וסירכא יוצאת ממנה א"כ אם זה הוא בסירכא בריאה דודאי מלתא היא ועיין בבד"ה להרא"ה ז"ל ובת"ש ובפ"מ דסירכא תלוי' הוי עכ"פ ריעותא גמורה מכ"ש בסירכא שע"י בה"כ שאינו ריעותא כלל רק הרמ"א ז"ל חשש להצריכה בדיקה ואם לאחר הבדיקה רואין שאין כאן מחט והנקב אינו מעל"ע דהבשר שלם ויפה והווארציל שבפנים אינו ריעותא כלל ולא מוזכר לריעותא בשום פוסק ורק מבחוץ לא שכיח ווארציל אך מבפנים הרבה קשיות בשר שכיח וכמו ווארציל ובוודאי שאינו ריעותא כלל ול"ד ללב בנמצא דם בחללו [סס"י מ"ם] משום דשם חזינן שהבריא הבשר כמבואר בת"ש ז"ל ומביאו הפר"מ ז"ל [ס"ס הנ"ל] והחזיק בדבריו אבל כאן לא ראינו שום הוכחה על נתרפא מה"ת לחוש להבריא אך אם הי' איזה הוכחה שהי' נקב והבריא כמו שניכר לפעמים במראית עין בודאי טריפה ולא צריך לשום ראי' אך כפי פשוטת השאלה שאין כאן רק שהי' בפנים כעין בשר נפוח ווארציל ואח"כ נפסק זה והי' בשר שלם בודאי אין הסירכא גורמת להטריף ולא עדיף מסירכא על הבועה בריאה ועלה בשר יפה דכשר לכ"ע ובדברי האחרונים אין לי להאריך כי במחכ"ת דבריהם בכמה מקומות קשה להבין וגם לא נודע לי מי המה הספרים שהביא מעכ"ת אם ראוי להכניס דבריהם בבהמ"ד ומה שכתבתי נ"ל ברור ועכ"ז אינני מחליט דעתי נגד גאוני זמנינו וכפי אשר יאמרו כן יקום אך לא יטרידני בזה כי לא אשיבנו בזה עוד והי' שלום:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף