שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב יורה דעה כ

סימן כ

להרב המאה"ג החסיד כו' לשלת היוחסין בנש"ק כש"ת מו"ה אברהם חיים אבד"ק לונסק יע"א.

מכתבו הגיעני ושאלתו שיש בעירו ב' שו"ב יראי ה' באין שום פקפוק עליהם מכמה שנים ועתה פתאום קמו איזה יחידים פרטים והביאו להם שו"ב בלא רשות הרב ובד"צ הממונים להוראה והוא שו"ב בלא בדיקת סכין מחכם העיר והב"ד. שאל מעכ"ת מה דינו של השו"ב הזה:

תשובה הנה פשוט ששו"ב זה רשע מכמה טעמים אחד שמשיג גבול השו"ב שמכבר והאיך יאמינו לשו"ב שמקרי רשע ויותר מזה מבואר בח"מ [סי' רל"ז] גבי מלמד שנקרא רשע בשביל שמשיג גבול מכ"ש הכא שגזל ממון חבירו שנקרא רשע והאיך מותר לרשע להיות שו"ב וגם ידוע שלא יצטרכו לבדיקת חכם בשביל שממנים עתה יריאים אבל רשע הזה בודאי אסור לשחוט בלי בדיקת חכם ומחמת גודל חציפתו פוסלין אותו לכל ישראל. שנית הא מבואר ברש"ל ז"ל דלענין ממון אפי' יש רינון על השו"ב אין יכולין אפי' כל בני העיר להעבירו עדי ישלם שכרו כפי המנהג יעו"ש ביש"ש ובתשו' וא"כ לפי מנהגינו שאין מעבירין שו"ב ממקומו אם לא שנמצא עליו פסול וא"כ כיון שזה שכרו לשחוט ולקבל שכר מבעה"ב ששוחטים אצלו ודאי שו"ב הבא לשחוט בעירו צריך להחזיר מה שהשיג גבול ואסור לשו"ב אחר להשיג גבולו אפי' ברצון כל הקהל להעבירו וממילא העובר ע"ז נקרא גזלן וחשוד לא"ד מפני תאות ממון ולכן שחיטתו נבילה והאוכל משחיטתו כאוכל נבילה וכן מבואר בתשו' מהגאון בית אפרים דכה"ג הוי חשוד לא"ד והי' שלו' דברי ידידו דוש"ת ח"י טבת תר"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף